הסתופפות בצילם של צדיקים - סגולה לאריכות ימים ושנים
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה (טז, כ).
ידוע שהרבי רבי שמעון מיעראסלוב זצ"ל היה מרבה להסתופף בצילם של צדיקים במשך כל ימי חייו הארוכים, וגם עד זקנה ושיבה עת שהיה מפורסם כרבי ואיש קדוש לא מנע עצמו מלנסוע לאחרים. וכן שמעתי מהרה"ק רבי יודא'לע מדזיקוב שהרה"ק מיעראסלוב הסתופף אצל הצדיקים של משך ה' דורות.
בדור הראשון נסע להרבי ר' אלימלך זצ"ל, ולאחר פטירתו הסתופף בצל תלמידיו הרה"ק החוזה מלובלין והרבי ר' מענדל'ע מרימנוב זצ"ל, וכן נסע להרה"ק השר שלום מבעלזא, ולאחר מכן המשיך לנסוע להרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זצ"ל, ובהסתלקותו המשיך להתקשר בחתנו של הראפשיצער הרה"ק רבי אשר'ל ראפשיצער זצ"ל ולאחר שנפטר ועלה לגנזי מרומים המשיך לנסוע לדור החמישי לבנו הרה"ק הרה"ק רבי מנשה מראפשיץ שאף הוא היה גדול וצדיק.
אך דבר זה כבר לא סבלו חסידיו ולא יכלו להבין איך זקן צדיקי הדור שנקרא בפי כולם הרבי ר' שמעון יקום ויסע כחסיד להסתופף בצל רבי מנשה, שהיה יכול להיות נכדו.
כששאלוהו על כך, השיב שבאם לא יסע אליו, היינו שמראה בזה שהוא סובר שהרה"ק ר' מנשה אינו רבי, ומהשמים ירצו להראותו ולהוכיחו שאין זה אמת אלא שאכן רבי ואדמו"ר הוא, ויזמינו אותו לעלות לעולם העליון להראותו זאת, וא"כ מה חסר לי כל זה שלא אקראהו רבי.
והיה רבי שמעון רגיל לאמר שההסתופפות במשך ימי חיי האדם בצילם של צדיקים הוי סגולה לאריכות ימים ושנים. ובזה פירש "צדק צדק תרדוף" שירדוף להתאבק בעפר רגלי הצדיקים, "למען תחיה" (מפי הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל).
