ישוב קושיא ע"י המצאת רעיון הטלפון
ואת שבתתי תשמרו (יט, ג). וברש"י סמיך שבת למורא אב, לומר אע"פ שהזהרתיך על מורא אב ואם, אם יאמר לך חלל את השבת - אל תשמע לו וכן בשאר המצוות.
סיפר הגאון רבי יחיאל פישל הכהן ז"ל: בהיות פעם הרבי הגה"ק רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצא זצ"ל בווארשא והתאכסן בביתו של אחד מחסידיו, סיפר לו החסיד כי זה עתה התקינו אצלו טלפון בביתו, וזה היה אז דבר חידוש. לקח הרבי זצ"ל את הטלפון בידו וקידשו בדברי תורה, וכה אמר:
הנביא אומר (ישעיה מג, ז) "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". כלומר, כל מה שנברא ונוצר בעולם הזה, הכל לכבודו ברא ויצר, אם כן מה ניתן ללמוד מהמצאת הטלפון.
ומיניה וביה אמר, שבזה אפשר ליישב קושיית המאירי (יבמות ה:) על מאמרם ז"ל (הובא לעיל ברש"י) יכול אמר לו אביו חלל את השבת וכו' יכול ישמע לו, ת"ל איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו, כולכם חייבים בכבודי.
והקשה המאירי, למה לי קרא, תיפוק ליה דרשע הוא ואיקרי כאן נשיא בעמך, בעושה מעשה אמך (וקושיא זה הקשו גם הגה"מ (הל' ממרים פ"ו הל' י"ב) והחזקוני כאן בפרשת קדושים).
אך על ידי המצאת הטלפון ניחא, לעולם "בעושה מעשה עמך" עסקינן, אלא כאן מדובר שאביו נמצא במקום רחוק, ויש הבדל של שעות בין מקום מגוריו למקום מגורי בנו, ואביו מצלצל לו בטלפון בשעה שאצלו כבר מוצאי שבת, ואצל הבן עדיין שבת, יכול יהא חייב לשמוע לו, ת"ל "איש אמו" וגו' כולכם חייבים בכבודי.
