לא תגזול 'דל' בטענה שהוא עשיר...
'אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם' (ד, יח).
פעם באו פרנסי העיר לאניק להתדיין עם רב העיר בפני הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א. הרב טען כי אין הוא יכול להתקיים מהקיצבה הזעומה של הקהל, והפרנסים טענו שיש לו די צרכו, ולא עוד אלא שגם אומרים שיש לו חסכונות.
אמר להם הרה"ק: עכשיו התיישב לי מאמר תמוה: במדרש על הפסוק (במדבר ד יח) 'אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם', מובא במדרש תנחומא: זהו שאמר הכתוב 'אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער',
ולכאורה מה הקשר בין שני הפסוקים? אלא בדרך כלל צרה עינם של הבריות בלויים המתפרנסים מכספי הציבור ורוצים תמיד לגזול דלותם ולהוכיח שיש להם כסף סמוי ואין צריכים להחזיק בהם.
לפיכך הזהירה התורה 'אל תכריתו' אוכל מפי 'שבט הקהתי', ואל תדכאו עני בשער בכל מיני השערות שיש לו ממון בסתר.
