לקח מאלף למלחמת היצר - מה"טשולנט" הרותח שעל גבי הסוס
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וגו' (כא, י).
סיפר הגה"ח רבי מענדל פוטרפאס זצ"ל: גדוד של קוזקים דהר אל חזית הקרב. בדרכם, הגיעו בליל שבת קודש לעיירה יהודית והתעכבו שם ללינת לילה. כדרכם, שתו והשתכרו עד שנפלו בתרדמה. אחד הקוזקים שתה כנראה יותר מחביריו, כך שגם כאשר כל חביריו קמו בבוקר ונסעו לדרכם, הוא לא התעורר והמשיך לישון עוד מספר שעות. כאשר סוף סוף התעורר הקוזק, התברר לו כי הגדוד שלו כבר נסע מכאן לפני מספר שעות. הוא נבהל כהוגן והחליט לרדוף אחריהם ולנסות להדביקם.
הקוזק נכנס ליהודי מתושבי העיירה נטל את סיר החמין, ה"טשולנט", מעל הפלטה, וכשהוא רותח הריקו לתוך הכיסים שהיו באוכף הסוס, כך שהסוס, שחש את חום הטשולנט בכל עצמותיו, נתקף בבהלה והחל לדהור בכל כוחו במהירות עצומה, כשהקוזק על גביו. מהירות הסוס לא פחתה גם כאשר הדביק את גדוד הקוזקים, הסוס עקף את הגדוד ודהר בכל כוחו אל תוך שורות האויב.
חיילי האויב, שזיהו את הסוס עם הקוזק הרוכב על גביו כחלוץ המחנה כולו, דוהר בכל כוחו, כשניכר עליו, ששום דבר שבעולם לא יוכל לעצור אותו, נתקפו בבהלה, הפנו עורף ונסו על נפשם. כך הוכרע הקרב לטובת הקוזקים ללא מלחמה כלל. במחנה עברה הרינה שה"טשולנט", הרותח הוא, הוא שניצח בקרב...
החסידים לקחו ממעשיה זו – כמו מכל דבר שבעולם – הוראה בעבודת ה', שכאשר ה"אש" האלוקית בוערת בליבו של יהודי בכל תוקף ובכל עוז, אזי גם אדם בודד יוכל לנצח במלחמת ה' כי שום דבר לא יעמוד בפניו...
