מדוע לא ענה אהרן לטענותיו של קרח
וַיִּקַּח קֹרַח וגו' (טז, א). ידוע מה שמביא רש"י דרשת חז"ל שחלק על הכהונה שהיה לאהרן.
ובאמת תמוה, דמצינו בכל הפרשה שחלקו עדת קרח על משה ואהרן, ובכל פעם רק משה ענה להם ולא מצינו אף פעם דאהרן גם כן יענה דבר.
ולכאורה היה צריך להיות להיפוך, דכהנים קפדני נינהו כדאיתא בשבת (קמט:) וב"ב (קס:) עמך כמרבי כהן [ובאמת ברד"ק שם על פסוק זה מפרש בענין אחר, והוא ועמך כעדת קרח שמריבין עם אהרן הכהן, וא"כ לא קשה, אבל למעשה בש"ס איתא דקפדני הם].
ויש לומר, עפ"י מה שכתב מרנא החתם סופר (בתורת משה תצוה ד"ה דורש) שאומר על דרך הלצה, דמשה רבינו ע"ה היה מעותד להיות כהן, אלא הואיל וסירב בשליחות ניטלה כהונה ממנו וניתנה לאהרן כפרש"י (פר' שמות) בפסוק הלא אהרן אחיך הלוי, נמצא שנשאר למשה הקפידא של כהנים, מה שאין כן אהרן שלא היה כהן בעצם תולדתו, ומשום הכי היה אהרן אוהב שלום ורודף שלום יותר ממשה, עכ"ד. וי"ל שלכן אהרן לא ענה אף פעם, ודווקא משה ענה.
