סגולה להבנת התורה ללמוד פרשת המנורה
כתב הרה"ק ה'בני יששכר' זצ"ל בספרו אגרא דפרקא (אות קע"ב) וז"ל: "ונראה לי בסגולה, כשהאדם אינו מבין איזה דבר בתורה יאמר פרשת המנורה בתורה ויאירו עיניו" עכ"ל.
ויש לציין בזה לדברים נפלאים שכתב ה'שפת אמת' זי"ע בפרשתנו בפרשת המנורה, "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה" וגו' (כה, לא).
וברש"י תיעשה מאליה לפי שהיה משה מתקשה בה א"ל הקב"ה השלך את הככר לאוּר והיא נעשית מאליה. ולהלן (פסוק מ) "וראה ועשה" פרש"י מגיד שנתקשה משה במעשה המנורה עד שהראה לו הקב"ה מנורה של אש.
והקשו המפרשים אם המנורה נעשתה מאליה, למה נתקשה בה משה עד שהיה צריך הקב"ה להראות לו מנורה של אש. ומבאר השפת אמת זצ"ל (שנת תרל"א) ביסוד נפלא בעבודת ה': שבאמת אין בכוחו של אדם לעשות רצונו יתברך בשלמות, אלא שעל ידי רצון האדם בלב ונפש לעשות רצון קונו. עוזרים לו מן השמים שימלא את חפצו. רצון האדם משפיע שהדבר ייגמר מעצמו. והנה משה התקשה לדעת, מה הוא רצון ה' במנורה, והראה לו ה' מנורה של אש, ומאחר שחפץ לעשות רצונו יתברך, אלא שהיה זה למעלה מכוח האדם להוציאו אל הפועל – נעשתה מאיליה.
ומביא השפ"א שכעי"ז פירש זקינו הגה"ק בעל החידושי הרי"ם זצ"ל: לשון חז"ל (מגילה ו:) "יגעתי ומצאתי – תאמין", ולכאורה הרי מציאה היא בהיסח הדעת, ומה שבא ע"י יגיעה לא שייך לומר עליה שהיא מציאה, אלא שאי אפשר להשיג האמת אפילו ע"י יגיעה, מכל מקום כשהאדם מתייגע נתנו לו השי"ת במתנה ובדרך מציאה עכ"ד.
ובזה יש להבין, מדוע דווקא פרשת המנורה היא סגולה להבנת התורה, דבא לרמז על היסוד הנ"ל של ה'שפת אמת'.
