פלוני התקשר וביקש למסור שהוא הפסיד היום שלושים וחמישה שקלים…
וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וגו' (כז, ז).
צלצול הטלפון קטע באחת את השקט השורר בדרך כלל בבית.
היה זה במעונו של מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א, במקום האפוף כובד ראש של יגיעה בתורה בכל רגע נתון.
אחד הנכדים מיהר אל הטלפון. האזין שניות בודדות, הנהן בהסכמה ומיהר אל סבו הגדול להעביר את המסר המוזר, כפי שהתבקש מהאיש שמעבר לאפרכסת.
"סבא! פלוני התקשר וביקש למסור שהוא הפסיד היום שלושים וחמישה שקלים…"
הסבא – הגאון רבי דב שליט"א – שמע את הדברים, ומיד הגיב בלבביות: "איזה יופי, שיזכה לאורך ימים ושנים, עד מאה ועשרים, מתוך בריאות ונחת והצלחה בכל העניינים".
