קרבן על קרבן

וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַה' אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה (ה, ז).

מקשים למה העני מביא שתי תורים והעשיר רק קורבן אחד? ולמה אחד לחטאת ואחד לעולה?

ההסבר הוא, עני שבא אל המקדש עם התורים, ורואה שם את העשיר עומד עם קרבן בהמה, מהרהר העני בלבו, והוא מלא תרעומת על גורלו הדל, שגם במקום הקודש מעודף העשיר על העני, הרי חטאם היה שווה ולמה יוכר שוע לפני דל? - ולכן צריך העני גם קרבן עולה המכפרת על הרהורי הלב.

ובזה יש להבין, מדוע בדלי דלות, די לעני בקרבן אחד, במנחה, לפי שהתרעומת ישנה רק לזה אשר אינו רחוק הרבה מדרגת העשיר ומתקנא בו, אבל בדלי דלות, לעני ירוד, עני שבעניים מגודל שפלותו אינו מקנא כלל, פשוט אינו מעיז להשתוות לעשיר, ושמח בחלקו הירוד, ולעצם החטא די לו בקרבן אחד.

(תורת צבי בפרשתנו להג"ר נחום צבי פרנקל - נדפס שנת תפר"ח)