הקב"ה מצווה לאושפיזין שיבואו לסוכה
רבי אבא מבאר כי בפסוק יש שני חיובים לאושפזיזין ולכל העולם.
הקב"ה מצווה לאושפיזין שיבואו לסוכה
וְאָמַר רַבִּי אַבָּא לחזק את הראיה שכונת הפסוק על האושפיזין שישבו בסוכה, כי הנה בתחילה כְתִיב 'בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים', וּלְבָתַר - ואחר כך בהמשך הפסוק נאמר שוב 'כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת', וצריך ביאור מדוע כפל הפסוק את הציווי של ישיבת סוכה, ועוד קשה מדוע נאמר בְּקַדְמִיתָא - בתחילה 'תֵּשְׁבוּ' בלשון נוכח, וּלְבָתַר - ואחר כך נאמר 'יֵשְׁבוּ' בלשון נסתר. אֶלָּא הכוונה היא, דקַדְמָאָה - הציווי הראשון שנאמר בלשון נוכח 'בסוכות תשבו', נאמר לְאוּשְׁפִּיזֵי-, כי הם קרובים יותר לאור הסוכה שהוא בחינת בינה, ולכן מצוה אותם בלשון נוכח ואומר להם אתם הנקראים 'שבעת ימים' 'תשבו' עם בני ישראל 'בסוכות'. תִּנְיָינָא - הציווי השני שנאמר בלשון נסתר 'ישבו בסוכות', נאמר לִבְנֵי עָלְמָא - לשאר בני העולם הרחוקים ביותר מבחינת בינה, ולכן בא הציווי בלשון נסתר.
