יבאר עתה הפסוק 'תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו'

אחר שביאר הרעיא מהימנא שהירח שהיא השכינה מתכסית בראש השנה ועולה למקום הכתר, יבאר עתה הפסוק 'תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו', והוא שעל ידי התקיעות מעורר אותו מקום המכוסה ששם ידון השם יתברך את בניו, ושם אין כח לס"מ לקטרג.

וְהַאי הוּא דְּאָמַר קְרָא - וזהו שאמר הכתוב 'תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ' - על ידי תקיעת שופר ימתיקו הדינים של המלכות, ואומרו 'בכסה' כוונתו, לַאֲתַר דְּבֵיהּ סְלִיקַת שְׁכִינְתָּא - אל מקום הכתר שבו מסתלקת השכינה, ולשם מגיעים התקיעות, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ - שנאמר בו 'וּבַמְכוּסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקוֹר' - מפני שהיא נקודת הכתר העליונה והמכוסה וְחוֹבִין בְּאִתְכַּסְּיָיא - והעבירות הללו מכוסות עם הלבנה, והם העבירות שבין אדם למקום, שכשאדם עושה תשובה, הם עולים עמה עד הכתר ותַּמָּן צָרִיךְ לְמֵידַן בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ - ושם נידון בינו לבין קונו, ושם מקבלים דינם בסוד הרחמים, כי אחר שנתמעטה המלכות מכל הספירות ועלתה אל הכתר אין לס"מ כח לקטרג ועל כן השם יתברך מרחם עליו.