כל השפע בא לעולם על ידי שהמלכות מתוקנת
לאחר שביאר רבי אלעזר שאין בתורה שום דבר ריקן, יבוא לבאר סוד הפסוק שפתח בו 'ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים' וגו'. ומקדים לבאר הענין שכל השפע בא לעולם על ידי שהמלכות מתוקנת ומליאה משפע כל הספירות.
תָּא חֲזֵי - בוא ראה, כַּד אַתְוָון עִלָּאִין - כאשר האותיות העליונות שנמשכו מן הבינה והתחלקו לספירות, מִתְחַבְּרָן כֻּלְּהוּ בְּהַאי דַּרְגָא סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין קַדִּישִׁין עִלָּאִין - יורדות ומתחברות שוב במדרגה שהיא סוף המדרגות הקדושות העליונות, והיא המלכות שהיא הספירה האחרונה, וְאִתְמַלְּיָא מִנַּיְיהוּ - שעל ידי זה מתמלאת המלכות מהארת האותיות, וְאִתְבָּרְכָא מֵעַלְמָא עִלָּאָה - ובזה היא מתברכת מן העולם העליון שהוא הבינה. כי מאחר ומאירים בה האותיות ששורשן מן הבינה, נעשית כלי להארת הבינה. כְּדֵין - אז מתמלאת המלכות מכל מיני ההשפעות, ולכן הַאי דַּרְגָּא קָיְימָא לְאַשְׁקָאָה לְכֻלְּהוּ עֲדָרִין - עומדת אז מדריגה זו שהיא המלכות להשקות את כל העדרים, שהם כל התחתונים שהם המקבלים ממנה, כָּל חַד וְחַד כִּדְקָא חָזֵי לֵיהּ - באופן שכל אחד ואחד מקבל את השפע הראוי לו. וְכָל חַד וְחַד אִתְשַׁקֵּי מִן דִּינָא וְרַחֲמֵי - וכל אחד ואחד מקבל השפע הראוי מן הדין ומן הרחמים.
