הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות זצ"ל בעל ה'שערי תשובה' (על שו"ע או"ח) ט"ו בשבט תק"פ
פרסום רב בעולם התורה זכה שמו של הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות. ספרו "שערי תשובה" נדפס במהדורות הרבות של שולחן ערוך אורח חיים ומשנה ברורה. עמומות הידיעות על קורות חייו ופעולותיו, ובעיקר מזכירים אותו כאחיו של הגאון הנודע רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד בעל בית אפרים.
אביו הגאון רבי מנחם מאניש מרגליות היה רבן של הקהילות ויטקוב, דינוביץ לכוביץ ועוד. רבי חיים מרדכי נמנה על חכמי הקלויז בבראד ששמעו יצא בכל הארץ, ושם מילא כריסו בש"ס ופוסקים. בשנת תק"ס לערך נתקבל לרבנותו הראשונה בקהילת ברסצ'קה, כעבור כמה שנים נתעלה לכהן ברבנות העיר דובנא, והמשיך לחתום כרבן של שתי הקהילות, כמו בהסכמתו לספר 'מחצית השקל'.
רבינו רבי חיים מרדכי נסתלק לגנזי מרומים ביום ט"ו בשבט שנת תק"פ.
תפילת ערבית בשבת לכו"ע חובה
בקובץ אור ישראל (שנה ו' קו' ד' ע' כג) מובא מהגאון ר' פנחס הירשפרונג ז"ל: בשערי תשובה (או"ח סי' רס"ח) הביא מספר מור וקציעה דתפילת ערבית בשבת חובה, והביא גם מתקונים (דף כ') דדוקא תפילת ערבית של חול הוי רשות משא"כ של שבת. וכן משמע מהרבה לשונות בזוהר עיין שם.
ויש לומר הטעם בזה לפי המבואר במהרש"א במס' חגיגה (דף י"ב ע"ב) על הגמ' מעון שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרים שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל, ופי' המהרש"א דשירתן של ישראל עיקרה ביום בתפילתן ב' פעמים שחרית ומנחה שהן חובה כדמסיים בהאי קרא תפלה לא-ל חי, משא"כ ערבית הוא רשות עיין שם דבריו הנחמדים.
והנה תוס' במס' סנהדרין (לז, ב) ד"ה 'מכנף הארץ זמירות שמענו' הביא מתשובת הגאונים שאין בני ארץ ישראל אומרים קדושה אלא בשבת דכתיב גבי חיות שש כנפים לאחד וכל כנף הוא אומר שירה אחת ביום בששת ימי החול, וכשיגיע שבת אומרים החיות לפני המקום רבש"ע אין לנו עוד כנף, והקב"ה משיב להם יש לי עוד כנף אחד שאומר לפני שירה שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו ע"כ.
ולפ"ז מובן למה בשבת הוי תפילת ערבית חובה, דאין מלאכים אומרים שירה בשבת מפני כבודן של ישראל שחובה לומר שירה גם בלילה. עכ"ד.
