הגאון רבי משה שטרן זצ"ל אבד"ק דעברצין מח"ס באר משה ב' אב תשנ"ז
הגאון רבי משה שטרן נולד בשנת תרע"ד לאביו רבי אברהם בסלובקיה למשפחת רבנים.
למד בישיבת פרשבורג, ובגיל צעיר מונה לדיין בעיר הגדולה דברצין שבהונגריה.
בשנת תש"י עבר לארגנטינה ושימש כרב בבואנוס איירס, ואחרי שלוש שנים מונה לרב קהילת 'חתם סופר' בניו יורק. נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בארה"ב.
נסתלק לישיבה של מעלה בב' מנחם אב שנת תשנ"ז.
חיבר ספרים רבים, ונודע בעיקר על שם ספר השו"ת שלו 'באר משה' בן שבעת החלקים.
הבטיח לבית דין של מעלה
אספר מעשה נורא שאני בעצמי הייתי עד רואה, ועדיין ארכבותי דא לדא נוקשות בהעלותי על לבי.
פעם דרש כ"ק אאמו"ר, דרשה גדולה בשבת קודש בענין ענית אמן ואמן יהא שמיה רבא, ובתוך הדרשה הזכיר מליצת רבינו מהרמ"ק זצוק"ל שהראשי תיבות ממילין: 'שתיקה יפה בשעת התפלה', הן אותיות 'שיבה', שמי שנזהר בדבר ועונה אמן ואיש"ר זוכה לשיבה טובה. ואמר: 'מכלל לאו אתה שומע הן', אבל אינני רוצה להזכיר בע"פ ההיפך. למחרת בבוקר היה רעש גדול בבית הכנסת, כי אחד מהשומעים דרשתו בא וסיפר שבאותו הלילה היה חולם חלום שעומד לפני ב"ד של מעלה, ויצא דינו לחיוב. התחיל להתחנן לפני ב"ד שעדיין לא הגיע לשיבה, ושאל: למה יקנס בדין קשה. השיבו לו, ששח שיחה בטילה בתוך התפלה ולא ענה אמן ואיש"ר. השיב לפני הב"ד של מעלה, שלא ידע מחומר האיסור. אז התרגז עליו אחד מיושבי הבית דין: איך אתה אומר דבר כזה, והלא הרב דומ"צ שלכם (והוא כ"ק אאמו"ר זצ"ל הי"ד) בשבת זו דרש מענין זה ובשם מהרמ"ק זצ"ל, והוא אמר שהשותק בביהכ"נ ועונה אמן ואיש"ר זוכה לשיבה טובה, ומכלל לאו אתה שומע הן, ואתה בעצמך היית אצל אותה דרשה, ואיך אתה אומר שלא ידעת מחומר הענין. אז הבטיח את הבית דין של מעלה שילך ויודיע כל בני הקהלה מכל מה שנעשה עמו, ויזהרו מכאן ואילך בדברי הרב הדומ"צ, אז יצא נקי מלפני הבית דין של מעלה, והיה לחרדת אלקים.
