הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג זצ"ל בעל ושב הכהן כ"ו חשון תקס"ד
הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג נולד בחודש מרחשון שנת תפ"ג, לאביו רבי יקותיאל זיסקינד כ"ץ אב"ד ריגה ומדינת ליפלנד, ממשפחת הכהנים המיוחסים המכונים כ"ץ [כהן צדק]. בגיל 12 כבר נמנה על תלמידיו של קרוב-משפחתו הגאון בעל "שאגת אריה", שכיהן אז כראש ישיבה במינסק, והיה מגדולי תלמידיו. כאשר עזב ה"שאגת אריה" את מינסק בשנת תק"ב נתמנה רבי רפאל לראש ישיבה על מקום רבו, והוא אך בן תשע עשרה. כיהן אח"כ ברבנות ראקוב (פלך מינסק), ובשנת תק"ז עלה על כס רבנות וילקומיר בה כיהן כעשר שנים "והרבה מופלגי תורה הסתופפו בצילו". משנת תקי"ז אב"ד בגליל העליון דמינסק. רבי חיים מוולאזין למד אצלו בימי נערותו (באחת מתשובותיו כותב רבי חיים מוולוז'ין: "אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו, ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים". חוט המשולש, סימן ט).
בתקכ"ג עלה על כס רבנות פינסק (ובאותה תקופה נפגש עם המגיד ממזריטש, ראה להלן). בשנת תקל"ג עבר לכהן ברבנות פוזנא, ובשנת תקל"ו עלה על כס רבנות ג' קהלות אה"ו, אותן ניהל קרוב לשלושים שנה בחכמה ובתקיפות. נודע במלחמתו עם תנועת ההשכלה של משה מנדלסון, ואף הטיל חרם "על כל איש אשר יקרא את התרגום אשכנזי להחומשים אשר כתב בן מנחם".
מספריו: "תורת יקותיאל", שו"ת "ושב הכהן", שו"ת "שאלת הכהנים תורה", "דעת קדושים" ו"מרפא לשון", ועוד. תולדותיו נדפסו בספר "זכר צדיק" (ווילנא, תרל"ט).
להזכיר רק שעיר אחד ביום כיפורים
ראיתי להזכיר הנה מה שנדפס בטעות באיזו מחזורים וסידורים בנוסחת תפילת מוסף יום הכפורים 'שני שעירים לכפר'. ויצא להם טעות זה ממה שראו בתפילת מוסף ראש השנה 'שני שעירים לכפר', והוא נכון כי שעיר אחד של ראש חודש היה והאחר של היום, ושניהם מוספין, וזה שאנו מתפללים בתפילת מוסף, כה יעשה ה' עמנו שנעשה ונקריב לפניו שני שעירי מוספין אלו.
אבל ביום הכפורים שהיה רק שעיר אחד הן המוספין, והאחר היה מעבודת היום, ומה עניין שעיר זה לתפילת המוספין שאנו מתפללים שנעשה ונקריב לפניו את מוסף יום הכפורים... ולכן ראוי למחות ביד האומרים כן.
