הגאון רבי שמעון שקאפ זצ"ל

הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ זצ"ל נולד בשנת תר"כ.

רבינו היה יליד העיר טורץ, נתפרסם בשכלו החד והישר. בהיותו בן שתים עשרה נתקבל כתלמיד בישיבת מיר ואחר שנתיים עבר לישיבת וואלוזין. שש שנים קבל תורה מפי הנצי"ב ורבי חיים מבריסק. בשנת תרמ"ה נתקבל כראש ישיבת טלז.

שמונה עשרה שנים הגיד שיעורים לפני אלפי תלמידים שנתפרסמו בעצמם כגדולי הדור. במשך תקופה מסוימת ניהל ישיבה רבתי בהעיירה מאלטש. בשנת תרס"ה נתמנה לאב"ד בעיר בריינסק והקים בה ישיבה גדולה. מאז קראו לו רבי שמעון בריינסקר. בשנת תרפ"ט התפטר מהרבנות בבריינסק ועבר לגור בעיר גרודנה. אף שם לא פסקה ישיבה מביתו.

נערץ היה ישיבת גרודנה היתה מהמפורסמות ביותר בפולין הליטאית. באישיותו הגדולה משך אליו את טובי המוח והשכל, בהם השקיע מכחותיו התורניים והורה להם את דרך לימודו המבוססת על עומק העיון והמחשבה. תלמידיו היו קשורים אליו בקשר אמיץ והוא שימש להם כסמל לדבקות בתורה.

בעולם הלמדני והישיבות, גם בגלל מדותיו הנעלות, טוב לבו וענותנותו, ובעין טובה במלוא חפניו השפיע על תלמידיו כל מה שלמד. כל ימיו השתוקק לעלות ארצה ולהרביץ בה תורה, אף קבל הסכמתו של הגאון רבי חיים עוזר לצעדו זה, אולם סיבות אחרות מנעו ממנו את עלייתו ארצה.

לאחר שנכנסו הגרמנים לגרודנה לא הצליח להמלט ממנה בגלל זקנתו המופלגת. אולם על תלמידיו צוה לברוח לוילנא.

יומיים אחרי שתלמידיו עזבוהו הוציא את נשמתו בטהרה. מספריו נדפס "שערי יושר" חיבור רב הכמות והאיכות בבירור סוגיות שונות בש"ס. נפטר ט' מרחשון שנת ת"ש.


'לכשתבין את ההבדל בין 'סיבת' האיסור ל'חפצא' של האיסור, תבין את ההבדל בין רבי ברוך בער לר' שמעון'...

סיפר הג"ר שרגא גרוסברד, שבימי בחרותו עבר עם הג"ר אליהו מישובסקי ועם הג"ר צבי מרקוביץ לקמניץ ללמוד מסכת 'יבמות' שכן היה זה מושג בעולם הישיבות "יבמות אצל רבי ברוך בער".

יום אחד מסר הגרב"ב שיעור בענין 'אין איסור חל על איסור', אחר השיעור היה חלש עד כדי כך שנשען על שני סטנדרים וענה ללא קול לבחורים שצבאו עליו להקשות על השיעור.

בין הבחורים היה רבי שרגא, והוא אמר לרבינו שר' שמעון (שקאפ) ביאר את הסוגיא לדרכו. שאלו רבינו: 'מהו ביאורו של רבי שמעון'? אמר לו רבי שרגא: 'רבי שמעון ביאר שאע"ג שאין איסור חל על איסור אבל בכל זאת 'סיבת האיסור' ישנה (כלומר שסיבת האיסור זה מה שבמציאות יש בב"ח ואף שזה בשר נבילה ואין איסור חל על איסור). קפץ רבינו ממקומו כאילו קיבל כוחות חדשים וצעק, אין כזה דבר 'סיבת' האיסור. שאלו ר' שרגא: 'א"כ איך אומרים שעבר ב' איסורים בשר בחלב של נבילה', אמר לו רבינו: 'הביאור הוא, שאע"פ שאין איסור חל על איסור, אבל ה'חפצא' של האיסור נמצא'.

סיים רבי שרגא ואמר: 'לכשתבין את ההבדל בין 'סיבת' האיסור ל'חפצא' של האיסור, תבין את ההבדל בין רבי ברוך בער לר' שמעון'...

(הרב הדומה למלאך, עמ' 150)