הגאון רבי שמשון ווערטהיימער זצ"ל השר מווינא י"ז אב תפ"ה
הגאון רבי שמשון נולד בווארמס שבאשכנז בי"ד אד"א שנת תי"ח לאביו הג"ר יוסף יוסל ווערטהיימער, שהיה גדול בתורה ומפרנסי הקהילה דשם. חסה בצל התורה - בישיבת ווארמס ופראנקפורט.
בהגיעו לפרקו נשא את בת הג"ר יצחק ברילינס אב"ד מאנהיים. בשנת תמ"ד, נענה לקריאת ש"ב רבי שמואל אופנהיים - סוכן בית קיסר אוסטריא ליאפאלד הראשון - ועבר לדור בווינא, כשרבי שמואל ממנהו לנהל את עסקיו המסועפים. ההצלחה האירה לו פנים, עד הגיעו לפני כס הקיסר, שנתרשם ממנו מאוד, מיושרו ונאמנותו, וראה כי את כל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, ויט אליו חסד עד שלימים הפקיד אותו על כל אוצר בית המלכות. בתפקיד זה נשא - משך כט''ו שנים - תחת מלכותם של קיסרי אוסטריא.
במשך אותה תקופה, נתעלה גם בתורה וביראה הלוך וגדל, עד שתורה וגדולה נתאחדו על שולחנו. רבי שמשון ראה במשרתו זו שליחות לטובת אחיו בני ישראל, והרבה להשתדל עבורם כפי שידוע, בהשיגו להם זכויות היתר לגור בווינא, והציל קהילת ראטענבערג מגירוש, ועוד רבות כיוצא באלו.
רבינו שמשון נסתלק לבית עולמו ביום י"ז מנחם אב שנת תפ"ה בהיותו בן ס"ז שנים.
הרכוש האמיתי
סיפר הרה"ק רבי חיים מצאנז זיע"א: כשנתמנה השר מווינא, הגאון רבי שמשון וורטהיימר זצ"ל, להיות שר האוצר בבית המלך, לא יכלו שרי המלך וסריסיו לסבול את הדבר מחמת רוב קנאתם בו, והלשינו עליו לפני המלך שהוא פושט ידו בגנזי המלך וגונב כסף מאוצרותיו. אחרי שהשרים הרבו לדבר זאת בפני המלך נכנסו הדברים באזניו, ושלח אחריו וצוהו שיגיד לו במדויק את סכום עשרו ורכושו. רבי שמשון ביקש את המלך שיתן לו זמן בכדי שיוכל לילך לביתו לעשות חשבון מפורט מכל מה שיש לו, והסכים המלך. כשהגיע לביתו פתח את הפנקס בו היה רשום סכומי הצדקה שנתן וערך חשבון מסודר מכל מה שפיזר ונתן לאביונים, והביא את החשבון הזה אל המלך. המלך אשר ידע שנכסיו של רבי שמשון שוים הרבה יותר מסכום זה נתמלא כעס עליו וחמתו בערה בו על שהעז פניו לכפור ולשקר בפני המלך, וגזר אומר שיתנו אותו בכלא על חטאו אשר עשה, וכל ממונו ורכושו יוחרם לבית המלך.
אחרי תקופה קצרה בא המלך לבקרו בבית האסורים ושאל אותו בתמהון: הלא איש חכם ונבון אתה ולמה זה עשית דבר טיפשות כזה להגיד לי רק חלק קטן מכל אשר יש לך? הרי דבר ידוע ומפורסם הוא שיש לך כפלי כפלים ממה שאמרת!
השיב לו רבי שמשון: אדוני המלך, הנה לא שקרתי ולא אמרתי שום דבר שלא כהוגן, כי כל העשירות שהמלך יודע שיש לי זה אינו שלי באמת, והרי ראיה שבפתע פתאום ניטל ממוני ורכושי ונשארתי בעירום ובחוסר כל, אמנם הסכום שהגדתי אל המלך הוא מה שפיזרתי לצדקה וזהו שלי באמת, כי בממון הזה אין יד אדם שולטת בו ועושר כזה שמור לבעליו, וגם המלך בעצמו אינו יכול לקחתו ממני ויהי מעשה הצדקה שלם.
ויהי כשמוע המלך את דברי ר' שמשון הנאמרים בהשכל ובדעת הוטבו בעיניו ויצו לשחרר אותו מבית האסורים וישא משאת מאת פניו כסף וזהב לרוב.
