הגה"צ רבי חיים חזקיהו מדיני זצ"ל בעל ה'שדי חמד' כ"ד כסלו תרס"ה
חכם הגה"צ רבי חיים חזקיהו מדיני, ה'שדי חמד', נולד לאביו רבי אליהו רפאל ביום ז' חשוון תקצ"ג בירושלים.
הוא למד מפי הראשון לציון חכם יצחק קובו וחכם יוסף נסים בורלא. כבר בגיל 13 הוא הוסמך להוראה, וגם נשא לאישה את רבקה בגיל צעיר.
בשנת תרי"ג מת עליו אביו, ובעקבות זאת נסעו חכם חזקיהו ואשתו, יחד עם אמו ושתי אחיותיו, לקושטא (איסטנבול שבטורקיה של ימינו), שם זכה לכבוד רב, והוצעו לו משרות רבות בלימוד תורה. אך הוא סירב להתפרנס מלימוד התורה, ולימד תורה ברבים שלא על מנת לקבל שכר.
בשנת תרכ"ו חכם חזקיהו מדיני הוזמן לכהן כרב העיר קראסו-בזאר (כיום: בילוהירסק) שבחצי האי קרים. בהיותו דובר השפה הטורקית, הקרובה לניב הקרימצ'אי, התחבב על בני הקהילה הקרימצ'אית של קראסו-בזאר. בני הקהילה היו חשודים כקראים, אך חכם חזקיהו מדיני קבע כי יהדותם אינה מוטלת בספק, והצליח לעורר ולחדש את הקשר שלהם למסורת ולתורה. למרות המתח ששרר בין האשכנזים לקרימצ'אים, הוא זכה להערכה רבה גם מצד הקהילה האשכנזית שבעיר. הוא שימש כפוסק לאנשים רבים, ששלחו אליו שאלות מרחבי העולם. במקביל החל לעמול על חיבור אנציקלופדיה הלכתית, לה קרא 'שדי חמד'.
בשנת תרכ"ט מת עליו בנו. והוציא ספר בשם 'אור לי' - שאלות ותשובות - בעילום שם לזכר בנו שמת; בשנת תרל"ח חכם חיים חזקיהו מדיני חלה, וכסגולה לרפואה הקדים לשמו את השם חיים.
בשנת תרנ"ט חכם חיים חזקיהו מדיני עזב את קרסו-בזאר, לדאבונם של בני הקהילה, ועלה לארץ ישראל. אחרי שהות בת שנתיים בירושלים עבר לכהן כרבה של חברון, שם שימש כדיין, הוסיף ללמד תורה ברבים והקים ישיבה לנערים. חכם חיים חזקיהו מדיני היה מקובל מאד גם על ערביי חברון.
ביום כ"ד כסלו תרס"ה נתבקש לישיבה של מעלה ונקבר בחברון.
חיבוריו הם: 'שדי חמד' - אנציקלופדיה הלכתית הכוללת כללי פסיקה; 'מכתב לחזקיה' - ספר שאלות ותשובות נוסף. כמן כן נדפסו מכתבים, אגרות ותקנות ששלח בספר 'אגרות שדי חמד'.
מריחין בעשן הנר [הבדלה] אחר הכיבוי לחבב המצוה
"וכתב בסידור יעב"ץ שיש מריחין בעשן הנר [הבדלה] אחר הכיבוי לחבב המצוה. ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל, והי' דרכו אחר שהריח לומר אח אח בקול גדול מאד עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א".
