הגה"צ רבי חנוך העניך דוב פאדווא זצ״ל גאב״ד לונדון בעל ״חשב האפוד״ ט"ו אב תש"ס
רבי חנוך דוב נולד בעיר בוסק שבגליציה, ביום כ' אב תרס"ח, לאביו ר' אליעזר וואלף למשפחת טויבע, ולאמו מרת טויבא. הוא נקרא על שמו של האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאלעסק שיומא דהילולא שלו הוא בא' אלול, סמוך למועד הברית שלו.
בימי מלחמת העולם הראשונה, נמלט אביו עם כל משפחתו מגליציה המדממת, וכרבים מן הבורחים קבעו מושבם בוינה, ושם זכה להכיר כמה מצדיקי הדור ההוא, ובהם צדיקי רוזין, ר' נפתלי צבי שמרלר, ור' חיים ירוחם מאלשטאט.
בבחרותו נסע ללמוד בישיבה הרמה במטרסדורף, וזמן מה למד גם בבית המדרש דחסידי בעלזא בקראקא, ובאותם ימים היתה האכסניה שלו, בבית ש"ב ר' שמעון שנירר (אחיה של מרת שרה שנירר המפורסמת שיסדה את בית יעקב), מחסידי בעלזא המפורסמים בקראקא. הוא נסמך להוראה מרבי שמואל פירער אב"ד קראס.
נשא לאשה את מרת חנה גיטל בת רבי נפתלי גוטסמן, היא ילדה לו חמשה ילדים, ונפטרה צעירה לימים ביום ח' טבת תש"ד בירושלים.
עוד לפני המלחמה נתמנה לרב בית המדרש שומרי הדת בוינה, וכשפלשו הגרמנים לאוסטריה, אסרו אותו כאחד הרבנים, במשך שנה שלמה ישב בבית האסורים, ואחרי השתדלות מרובה, שיחררוהו, ובתנאי שיעזוב את המדינה, והיה זה להצלתו, שכך ברגע האחרון ניצל וזכה לעלות לארץ ישראל.
רבי חנוך דוב נתיישב בירושלים, והתקרב אל גדולי הרבנים, כרבי שמשון אהרן פולנסקי מטעפליק, ורבי יוסף צבי דושינסקי הגאב"ד דירושלים.
כאמור, כאן בארץ, נפטרה אשתו הראשונה, ונשא בשנית את מרת יהודית בת רבי אברהם אהרן זוננפלד בנו הבכור של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. היא גידלה את ילדיו במסירות, ונפטרה ביום ז' שבט תשנ"ג.
בירושלים, נתמנה לכהן כרב ומו"ץ בעדה החרדית, ושימש כרב בשכונות בתי ראנד, בתי ברוידא, ושכונת כנסת. כאשר יסד הרב מטשעבין את ישיבתו בירושלים, קרא לרבי חנוך דוב לעמוד בראשות הישיבה.
בשנת תשט"ו נתמנה לכהן כרב דהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, תפקיד שאיחד תחתיו את כלל הקהילות החרדיות בעיר, ואותו נשא רבי חנוך דוב במסירות עד לפטירתו.
נפטר ביום ט"ו אב תש"ס וארונו הובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים.
יש כאלו שאלות, שאינני יכול לפסוק עליהם, רק אם אני רוצה את פניו של השואל
יהודי אחד ממדינת ענגלאנד, התקשר פעם בטעלעפאן אל הגאון רבי העניך פאדווא זצ"ל ושאל אותו שאלה הלכתית, והאריך לפרט בטעלעפאן את כל צדדי השאלה, ושוחח עם הרב במשך קרוב לעשרים דקות.
לאחר שסיים להציע את כל פרטי השאלה, אמר לו רבי העניך זצ"ל: "וכעת אני רוצה שתבוא אלי לביתי, ותשאל אותי עוד הפעם את השאלה שלך..."
ושאל אותו יהודי את הרב פאדווא זצ"ל: "לשם מה עלי לבוא, הרי כבר הסברתי לרב בטעלעפאן את כל צדדי השאלה, ואין לי יותר מה להוסיף?"
ואמר לו רבי העניך זצ"ל: "אכן, אבל יש כאלו שאלות, שאינני יכול לפסוק עליהם, רק אם אני רוצה את פניו של השואל...!"
(בית פשעווארסק, ח"ג עמ' 51)
פסק לחתן מה לאכול אצל חמיו
מעשה באברך אחד שלאחר נישואיו היה במצוקה, כי בהיותו סמוך על שולחן חמיו וחמותו ראה שבבית חמיו נוהגים לאכול כל מיני מוצרים, שבמשך כל השנים עד לנישואיו הוא היה מקפיד שלא לאכול מהם. ובא אותו אברך לפני הרב רבי העניך פאדווא זצ"ל לשאול אותו כדת מה לעשות?
והשיב לו רבי העניך זצ"ל: אברך יש לו לאכול את כל מה שהורי זוגתו מכינים עבורו, אם הוא סמך עליהם על החינוך שהם נתנו לזוגתו במשך כל השנים, הרי עליו לסמוך עליהם גם בענייני כשרות...!
רבי העניך הכיר את חמיו וחמותו של אותו אברך שהם היו יראים ושלמים.
