הגה"צ רבי יעקב שלמה בלייך זצ"ל רב קהילות היראים במעריש אוסטראה ג' ניסן תר"ץ
הגה"צ רבי יעקב שלמה בלייך זצ"ל נולד בעיר לאבאווא שבפולין ביום שני כ' כסלו שנת תרל"ט, לאביו הגה"צ רבי צבי אלימלך בלייך אב"ד לאבאווא [המתייחס בן אחר בן להגה"ק בעל החכם צבי זצ"ל]. ולאמו מרת הדס בת הגה״ק רבי חיים ברוך וואלף זצ״ל שהיה רב בווישניצא.
כשהגיע לפרק האיש מקדש נשא לאשה את בת הנה"ח רבי יעקב אלימלך דערשוויץ זצ"ל מעיר טיליטש שליד קרעניץ [מספרים שהיה לו בית מלון, והרבה צדיקים התאכסנו אצלו הרה"ק רבי דוד מדינוב ועוד. היה נגיד בעמיו ועם כל זה היה התנהגותו כ חסידישער יוד. כן נסע להסתופף בצל הרה"ק מצאנז זי"ע].
בשנת תרס"ט כיהן רבי יעקב שלמה ברבנות יענדריחוב (אנדריכוב). ואח"כ בערך בשנת תרע"א לאחר פטירת אביו נסע בפקודת קדשו של הרה"ק רבי משה משינווא זצ"ל לכהן כרב קהילת היראים בעיר מעריש אוסטראה במדינת צ'כוסלובקיה.
בשנת תר"צ בחודש אדר נפטרה אמו הרבנית הצדקנית מרת הדס ע"ה, והוא נסע ללוויה שהתקיימה בקרקא, בדרך נחלה ל"ע בדלקת ריאות חריפה, וממנו נפל למשכב שממנו לא קם. כחודש לאחר פטירתה נתבקש גם הוא לישיבה של מעלה ביום ג' ניסן שנת תר"צ. (מתוך הקונטרס לזכרו זכרון ש"י).
קשריו עם גדולי דורו
רבינו הגרי"ש בלייך זצ"ל התכתב עם גדולי דורו בהלכה כפי שאנו מוצאים בשותי"ם של גדולי הדור, ונציין תשובת אחת מפורסמת מאוד מהגר"מ אריק (ח"א סי' קמ"ח) הדן באריכות בענין עשיית מקוה מקרח, תשובה זו הובאה רבות בפוסקים, והתשובה ממוענת לרבינו הגרי"ש בלייך זצ"ל, ונציין ציטוטים נבחרים מהתשובה, ותן ליכם ויחכם עוד.
בראש התשובה כותב הגר"מ אריק זצ"ל:
שוכט"ס [=שלום וכל טוב סלה] לכבוד הרב הגדול וכו' מו"ה יעקב שלמה בלאך נ"י רב דקה"י [דקהילת היראים] באוסטרי מעהרען.
בהמשך התשובה:
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו שאיזה אנשים רוצים לעשות מקוה ע"י קרח שנעשה במאשין ולוקחים כמה חתיכות קרח ומשליכים בידים להחפירה העשוי מצימענט וכשנתמלא החפירה מן הקרח מים מ' סאה שופכין לתוכה מים שאובין.
והנה כ"ת כתב דאף דמבואר ביו"ד סי' ר"א סעי' ל"א דמקוה שאוב שהגליד ואח"כ נימוח כשר להקוות עליו, הלא בב"י שם הביא ב' פירושים ולפירוש הב' היינו רק אם ימשוך אח"כ לתוכה מ"ס כשרים וצ"ע על הש"ך שם שכתב להקל כפירוש הא' כיון דאנן קיי"ל שאובין שהמשיכוה כולה פסולה הא אדרבה שוב יש להחמיר דגם מ"ס כשרים לא יועיל והנה ככל דבריו כתב הלחם ושמלה שם, והעלה להחמיר בזה אפילו כשימשיכו אח"כ מ"ס כשרים וגם הביא דברי הג"ט דדעתו להחמיר עכ"פ כפירוש הב' של הרמ"א...
שו"ת אמרי יושר (ח"א סי' קמח) - להגר"מ אריק זצ"ל
ההדיר והפיץ את ספרו של הגר"י פרדו זי"ע
בשנת תרפ"ד ההדיר הגרי"ש זצ"ל את הספר שולחן הטהור לרבי יוסף פרדו בכותבו בהקדמה שמצוה רבה להפיצו על פני תבל.
וזה לשונו: אברך את ד' אשר אינה לידי את הספר הזה, מעט הכמות ורב האיכות אשר חיבר אחד מהגאונים ר' יוסף פארדו ז"ל מעיר לאנדאן, ונדפס פעם ראשונה בשנת תמ"ו וגם אחר זה נדפס עוד הפעם, וכעת אין בנמצא אפי' אחד בעיר ושנים במשפחה, ומצוה רבה להפיצו על פני תבל, כי זה נצרך לכל בר ישראל, ואזרתי כגבור חלצי, ונתתי להדפיס את הספר הזה כדי לזכות את הרבים, ונא מאחינו בני ישראל, שיקחו את הספר הזה בכסף מלא, כדי שלא יהי' שלוחי מצוה נזקין, ובטוח אני, שבעזרת השי"ת, שמי שיקח את הספר הזה בודאי יקח ברכה לתוך ביתו.
דברי המביא לבית הדפוס
הק' יעקב שלמה בלייך
רב דקהל יראים
במעריש אסטרוי יע"א
