הגה"ק רבי יעקב יהושע פולק זי"ע בעל "פני יהושע" י"ד שבט תקט"ז

רבינו הגה"ק יעקב יהושע פלק נולד בשנת אמ"ת בקראקא לאביו הנגיד רבי צבי הירש. נקרא על שם זקינו הגדול מחבר ספר 'מגיני שלמה' ושו"ת 'פני יהושע'. את שמו יעקב הוסיפו לו מאוחר יותר בעת חוליו, כסגולה לאריכות ימים.

בשנת תס"ג כשכיהן כרב וראש ישיבה בלבוב נהרגה כל משפחתו בהתמוטטות ביתו, ורק הוא ניצל. מאוחר יותר היה רב בקהילות שונות ביניהן ברלין ומיץ, ולבסוף מונה לרבה של פרנקפורט דמיין. ואח"כ התקבל לאב"ד וורמייזא.

היה מראשי מרביצי התורה בדורו והעמיד תלמידים רבים, יראים ושלמים. בהיותו בעיר אויפנבאך נסתלק השמימה ביום י"ד בשבט שנת תקט"ז, ונטמן בפראנקפורט. אמרו עליו שנולד באמ"ת ונפטר ביושר.

רבני דורו קשרו עליו מספד גדול, ובראשם הגאון ה"נודע ביהודה", שלא חשש לצוואת הפנ"י שלא להספידו, באומרו שהיה רבן של כל בני הגולה.

משקפי הפלא...

למרות שרגיל היה למשש בין הדפים באצבעותיו כדרכו, והתרגל כבר לתחושת דפי הקודש המלטפים, אך הפעם הבחין במשהו שונה, כשמישש היטב, הרגיש בחבילה קטנה כרוכה בנייר, נטל את החבילה, היתיר אותה בזהירות, והנה הרגיש בידיו כלי, והיה דומה לו כעין משקפיים, הפך בכלי רגעים מספר, ואח"כ שׂם על עיניו, וראה זה פלא, אור גדול הציפו לפתע פתאום, עיניו נפקחו, והנה רואה הוא את כל סביביו...

יושב לו הנער העיור בפאתי בית-המדרש כדרכו תמיד – שכן מנהג עשה לו הנער המסכן והעיור שלא ראה מאורות מימיו, לשבת בבית המדרש ולכל הפחות לחוש ולמשש באצבעותיו את ספרי הקודש ולנשום את אווירת הקדושה, ובכך לחפות על חסרון ראייתו. ולפתע ביום מן הימים בעודו מהפך בין בתרי הספר התרחש האמור לעיל – מאור עיניו נפקחו.

הנער, נבהל מרוב האור, שלא ראה אותו מימיו, והסיר את המשקפיים מעל עיניו, והנה העולם חשך בעדו, הוא עיור כבראשונה. לקח את המשקפיים, כרך אותם שוב שהיה מונח על הספר הפתוח, שם את החבילה בכיסו בנייר, ושב לביתו. כך התנהג במשך ימים מספר את המשקפיים הנ"ל החביא בכיסו והשתשמש בהם אך ורק בהיחבא מחשש עינא בישא. עד שהתרגל לראות בהן והחל להרכיבן בפרהסיא.

אנשים ראו כן תמהו, האיך התחיל לראות, וסיפר להם לפי תומו שמצא משקפיים בספר עתיק בביהמ"ד בעיר, והם הראו נפלאות ונתנו לו את מאור עיניו.

התחילו הבריות לחקור ולדרוש, מה טיבם של משקפיים אלה, מי אביהם ומאין מוצאם, עד שנודע להם מפי זקן מופלג, שהכיר עוד את הגה"ק בעל הפני יהושע זי"ע, שהמשקפיים הללו של הפני יהושע הם.

סופם של משקפיים אלו היה, כשנפטר האיש מוצא-המשקפיים פרצה קטטה בין יורשיו למי יגיע חפץ קדוש ויקר זה, תוך כדי וויכוחם נפלו המשקפיים ארצה, ונשברו לרסיסים, ואף אחד לא זכה בהם, ולפחות השתדל כל אחד ואחד ללקוט מן הרסיסים, לשים אותם למשמרת עולם, לזכרון לבניהם הבאים אחריהם, למען ידעו את הנס הגדול, אשר עשה ה' לאביהם לעיניהם.

והשמועה אומרת שעל שם המאורע הזה, שאירע לראש המשפחה "בעל המשקפיים" נקראת המשפחה: "בריל" (בלשון אשכנז – משקפיים) עד היום הזה.

סיפור נפלא ונורא זה התרחש בעיר ואם בישראל לבוב יצ"ו ומובא באריכות עם כל מחלצותיו הספרותיות בבן יחזקאל (ח"ו עמ' 245).