הגה"ק רבי יצחק מאיר מגור זיע"א בעל החידושי הרי"ם כ"ג אדר תרכ"ו
הרה"ק רבי יצחק מאיר מגור זי"ע נולד בשנת תקנ"ט במאגנישוב שפולין לאביו הג"ר ישראל ראטנבערג אב"ד מאגנישוב ובסוף ימיו רב בק"ק גור. בהגיעו לפרקו נשא את בת רבי משה חלפן.
היה מתלמידי המגיד הק' מקאזניץ ובנו הרה"ק רבי משה, הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא והרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאצק זי"ע.
בשנת תרי"ט החל להנהיג את עדתו הגדולה בגור. נודע בגאונותו בכל מכמני התורה. נתבקש לישיבה של מעלה בכ"ג אדר תרכ"ו. השאיר אחריו את ספריו חידושי הרי"ם על שו"ע ועל מסכתות הש"ס, "ספר הזכות" על התורה ועוד. זי"ע.
כשיהודי מתפלל עבור יראת שמים מוכרחים לקבל בקשתו
דרשו חז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג, ב).
פירש החידושי הרי"ם זצ"ל שכל תפילה שהאדם מעתיר ומבקש עליו מסור הוא בידי שמים אם לתת לו את מבוקשו אם לאו, כי בעניני עולם הזה אינו גלוי לפני האדם מה טוב לו באמת, "חוץ מיראת שמים" שאם יהודי מבקש ומתפלל עבור יראת שמים מוכרחים ליתן לו בקשתו.
ובאומרו כן נעשה כך הפסק להלכה, ולזה תלמד העובדא הבאה:
חסיד אחד חשוך ילדים בא לרבו החידושי הרי"ם זצ"ל להתברך בזרעא חיא וקיימא, ובהפצירו בו הרבה אמר לו החידושי הרי"ם שלא ידרוך על מפתן ביתו עד שיפקד בבנים, חזר החסיד לביתו וכשראה שלא נפקד לאחר שנה-שנתיים, חשב לעצמו "בנים הרי אין לי, אטו גם רבי לא יהיה לי?". והחליט לנסוע לרבו החידושי הרי"ם ויהי מה.
כשנכנס אל הקודש אמר לו הרבי, "הפסדת שעת הכושר, כי היית צריך להתעקש קמי קוב"ה שבלעדי הרבי שעל ידו אתה מגיע ליראת שמים אין לך חיים, והרי אינך יכול לקבל פני הרבי בלא ילדים, וא"כ היו מוכרחים למלאות בקשתך, כי יראת שמים אתה מבקש, אולם עתה שהראת לדעת שיכול אתה לבוא גם בלא ילדים, נמצא שבקשתך אינו על יראת שמים ושוב אין בקשתך מוכרחת להתמלא" (מפי הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל).
ויש לציין שיסוד הדברים איתא בספר חסידים (סימן קל"א), וז"ל: "ואם שואל אדם דבר שהוא שבח לבוראו, כגון על לימוד תורה או דבר אחר מחפצי שמים, ושופך את נפשו עליו – הקב"ה שומע תפילתו אף על פי שאין בידו מעשים טובים" עכ"ל.
