הגה״ק רבי יוסף שמואל מקראקא זצ״ל בעל מסורת הש"ס א' כסלו תס"ד
ר׳ יוסף שמואל ז"ל נקרא בפי העולם בשם ׳ר׳ שמואל ר׳ חיים ישעיה', ושמו האמיתי הוא ר׳ ישראל יוסף שמואל, וכן כתוב על מצבתו, ונולד בקראקא לאביו רבי צבי, והיה רב בפרנקפורט דמיין, אבל העולם קראו אותו בשם ׳ר׳ שמואל ר׳ חיים ישעיה׳, וזאת משום שחמיו היה גביר גדול, וקראו לו ר׳ חיים, ואותו ר׳ חיים היה בנו של ר׳ ישעיה, וקראוהו ר׳ חיים ישעיה׳, כלומר ר׳ חיים בנו של ר׳ ישעיה, ור׳ שמואל שנעשה לחתנו, וחמיו החזיקו מכספו, זכה שחתנו הגאון נקרא על שמו, ר׳ שמואל ר׳ חיים ישעיה׳, היינו ר׳ שמואל חתנו של ר׳ חיים ישעיה׳.
הרב חיד״א בשם הגדולים בערכו כותב עליו דברים נפלאים, ולחיבת הקודש נביא את לשונו הטהור ״הוא הגאון אשר הפליא לעשות בהגהותיו לתלמוד ורש״י ותוספות והרא״ש, והרבה לזכות הרבים להציב ציונים ומורה מקום בש״ס והרמב״ם בכל התלמוד, עשר ידות ממה שהיה קודם בדפוס אמשטרדם שנה או״ת לטובה, ושמעתי ששנה משנתו כל הש״ס מ״ב פעמים וחקר וחקק וזיקק הש״ס, וקיים ודברת ב״ם ויקדש ב״ם, וציוה לבנו חתן הרב כוס הישועות [מהרשש״ך] להדפיס התלמוד עפ״י הגהותיו, והדפיס מקצתו באמשטרדם וכולו בפרנקפורט, ושמעתי נפלאות על הרב הנזכר שלמד כ״ה שנה תורה מעומד ולמד תורה לשמה, והיו דבריו נשמעים בשמים כאחד מהראשונים, זכותו יגן עלינו״ עכ״ל הרב חיד״א.
ממלמד דרדקי לרב בעיר פראנקפורט דמיין
עובדא מופלאה מובא בספר חוט המשולש תולדות החת"ס זי"ע, איך שנתגלגל מן השמים שהגאון ר' יוסף שמואל שהיה דר בק"ק קראקא והיה נחבא אל הכלים מלמד תינוקות, ולא היה אדם מכיר גדולת תורתו וחילי' לאורייתא.
עד שפעם אחת באו אחדים מראשי ק"ק פראנקפורט לעיר הגדולה לאלקים קראקא לבקש שם רב גדול בתורה שיהיה ראוי לענוד את כתר הרבנות בעיר המהוללה פראנקפורט דמיין, שכיהנו בה ארזי הלבנון גאונים אדירים, ובעודם שוהים בקראקא לבקש את שאהבה נפשם גדול המתאים לעירם, נזדמנו לשמחת ברית מילה ובתוך הסעודה דרש נער קטן - אחי הרך הנימול פלפול עצום שהפליא מאוד את השלוחים שהיו ת"ח מובהקים.
וכאשר שאלו ודרשו מי גילה לנער הדורש חידושים נפלאים אלה, השיבו להם כי המלמד שלו לימד אותו דרוש זה, והלכו לתהות על קנקנו של המלמד הוא הג"ר יוסף שמואל ולהציע לו את תפקיד הרבנות בפפד"מ, והשתמט מהם באמרו מלמד דרדקי אני ואין שעתי פנויה לדבר עמכם, וכל הכרכורים וההשתדלות שעשו להטות דעתו להסכים לכך לא עלתה בידם, כי היה נסתר ושפל בעיניו מאוד.
והלכו להם השלוחים בפחי נפש לחזור לעירם, ומיד כשיצאו את העיר נחלה הגאון בחולי גדול וכבד ומרגע לרגע כבד עליו חליו עד שהגיע לשערי מות, וכבר עמדו אנשי הח"ק סביב מטתו מצפים ליציאת נשמתו, וכראות החולה כי כלתה אליו הרעה פתח פיו והתפלל באמרו רבש"ע אם בכל אופן רצונך שאלך לפ"פ אבטל רצוני מפני רצונך, ומיד הוטב לו והוקל החולי, ומיד רדפו אחרי השלוחים שכבר יצאו מקראקא לפני שני ימים, לבקש להם רב לעירם במקומות אחרים והמה ראו כן תמהו כי מצאו את השלוחים בכפר לא הרחק מקראקא אף שכבר עזבו את העיר לפני יומיים, הרחיקו רק מהלך שתי שעות כי בהגיעם לכפר סמוך נשברה גלגל עגלתם ונתעכבו לתקנה. וכאשר תיקנוה והיו מוכנים לנסוע אירעה להם תקלה אחרת שנשברה ידו של אחד השלוחים, והוכרחו להתעכב שם.
וראו עין בעין כי הכל סיבה מן השמים לעטר את הגאון רבי יוסף שמואל בעטרת רבנות קהל פראנקפורט, ומיד חזרו לקראקא והביאוהו לעירם בכבוד התורה כראוי.
