הראשל"צ הגאון רפאל יוסף חזן זצוק"ל בעל חקרי לב כ"ג חשוון תקפ"א
הראשון לציון חכם רפאל יוסף חזן נולד לאביו חכם חיים חזן, בשנת תק"א באיזמיר שבטורקיה.
אביו נפטר עליו בהיותו רך לימים. לעזרת משפחתו עמדו קרוביו וגבירי העיר, ביניהם חכם דוד מורדוך, חכם דוד אליהו חזן וחכם דוד פאלאג'י, ובזכותם התמסר ללימוד התורה.
בשנת תקי"ח, בהיותו בן טו"ב שנה, החל רבינו לדרוש בציבור, ושימש בתפקידים שונים בקהילתו.
בשנת תקל"ד, מונה ע"י חכם חיים אבולעפיה, רבה הזקן של העיר איזמיר, כאחד משלושת דייני העיר. כשהוא הצעיר ביניהם.
בשנת תקנ"ד, ראש הרבנים באיזמיר חכם חיים מודעי, עלה לצפת, ורבינו יחד עם חכם רפאל יצחק מאיו נתמנו על ידי טובי העיר כרבני העיר איזמיר.
בתו נישאה לתלמידו המובהק בישיבתו, הרב יעקב פאלג'י. ונולד להם בנם הגה"ק המפורסם רבי חיים פאלאג'י זצ"ל.
בשנת תקע"ג עלה חכם רפאל יוסף חזן לארץ ישראל, התיישב בחברון והתקבל שם כאב בית הדין. בשנת תקע"ח, לאחר פטירתו של הראשון לציון, חכם יעקב קוראל, הגיעו חכמי ירושלים לחברון, ומינו את רבינו ל'ראשון לציון'. לאחר מכן עבר להתגורר בירושלים.
רבינו נלקח לבית עולמו ביום כ"ג חשוון תקפ"א ומנוחתו בהר הזיתים בירושלים. כשהוא משאיר אחריו יבול תורני מבורך, את הספרים: 'מערכי לב' - דרושים, ו'חקרי לב' - שו"ת מקיף על סדר משנה תורה לרמב"ם.
מרביץ תורה יפסע לאחוריו כבר ב'אלקי נצור' משום טירחא דציבורא
העיד הגר"ח פלאג'י זצ"ל בשם זקינו בספרו כף החיים (או"ח סימן טו אות מד) דמרביץ תורה יפסיע כבר ב'אלקי נצור' וז"ל:
מרביץ תורה יפסיע ב'נצור לשוני', משום טירחא דציבורא, וכך נהג התייר הגדול פאר הדור, הגאון מרן זקני בעל חקרי לב, זכר צדיק וקדוש לברכה, כל עשרים שנה שהיה רב באזמיר יגן עליה אלקים, ושמונה שנים שהיה בעיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן, והוא יותר טוב ממה שכתב בספר חסד לאלפים (דף סט סוף עמוד א), דאם רואה בעצמו שמאריך בתפילתו, דיצוה שלא ימתינו, יעוין שם עכ"ד.
