הרה"ק רבי דוד משה פרידמן זי"ע

רמז לפטירתו

בליל ראש השנה של שנת ה'תרס"ד לאחר הקידוש רמז על פטירתו ואמר 'כלל ישראל צריכים לרחמים'. 

בליל הושענא רבה ברך את בנו – 'שתזכה ללכת עם היהודים לארץ ישראל' וציווה עליו למלא את מקומו. 

שכב על צדו השמאלי, הניח את יד ימינו על שמאלו, פניו היו שוחקות ושתי דמעות בעיניו וציווה להכניס לחדרו את מקורביו החשובים. החל לומר 'נשמת כל חי' חזר פעמים רבות על המילים 'נהללך ונשבחך' וכאשר הגיע למילים 'לדוד ברכי נפשי את י-הוה' השיב את נשמתו ליוצרה.