הרה"ק רבי יוסף מראדוויל זי"ע י"ג אייר תרל"ה
הרה"ק רבי יוסף מראדוויל נולד בשנת תק"פ לאביו הרה"ק רבי אליעזר [בן הרה"ק רבי ישראל מטשעהן בנו של הרה"ק רבי יוסף מיאמפליא בכור בניו של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב]. גם מצד אמו הרבנית פיגא היה עתיר יוחסין בהיותה בת הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של הרה"ק רבי שלמה מקרלין וחתן הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז זי"ע.
בעודו בטל ילדותו ניכר עליו כי לגדולות נועד, וינצור אותו אביו כבבת עינו ויחל להדריכו ולחנכו כיד ה' הטובה עליו, אך לא ארכו הימים ובהיותו כבן שש נפטר עליו אביו הק' באיבו. אמו הרבנית לא אמרה נואש ותשכור עבורו מלמדים מיוחדים אשר יורוהו וידריכוהו בדרכי התורה והיראה תחת פיקוחם של זקניו ודודיו הצדיקים.
בהיותו כבן ט"ו נשא לאשת את הרבנית בת הרה"ק רבי פנחס מאוסטילא (נכד הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז).
בשנת תקצ"ז בהיותו כבן י"ז החל להנהיג עדה בעיר לאנוביץ, בשנת תר"ז עבר לעיר ראדוויל, ובשנת תרכ"ח עבר לעיר ווישנוביץ שם ישב כמה שנים, עד שנאסר מחמת עלילה והוצרך לברוח לגאליציה וקבע משכנו בעיר גלינא עד ליום הסתלקותו י"ג אייר תרל"ה.
להמתין ג' ימים לקריאת השם לבת
אמר הרה"ק רבי יוסף מראדוויל זצ"ל ששמע מדודו הרה"ק רבי נחמן מסקאט (נכד הרה"ק ר"י מיאמפלא) שקבלה בידו מאבותיו הקדושים, שאם נולדה בת ביום ה' שאין עוד שלשה ימים קודם שבת קודש יקראו שם בשבת השניה. ואמר הטעם דבת היא בחינת לבנה (עי' ת"ז בהקדמה יג:), ואין מקדשין קודם שלשה ימים (שו"ע או"ח סי' תכ"ו סעיף ד' ונו"כ שם).
