הרה"ק רבי יעקב ארי' מראדזימין זיע"א בעל 'דברי אביב' ו'ביכורי אביב' י"ח תמוז תרל"ז
הרה"ק רבי יעקב ארי' גוטרמן זי"ע מראדזימין נולד בשנת תקע"ב בעיירה ווארקי הסמוכה לווארשא לאביו המופלא רבי שלמה גוטרמן זצ"ל.
מילדותו נתגלה רבנו כבעל נפש עילאה, ומשנה לשנה היה הולך וגדל במדרגותיו בתורה ובעבודה.
הרב שלימדו תורת הנגלה היה שארו הגאון רבי שמואל בעל 'תורת שמואל' מתלמידי הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל אשר ישב על כסא הרבנית בק"ק ווארקי. הוא היה מי שהבחין בו כי ערגה נפשו ללכת בדרכי החסידות ויעצו שיסע לקאזניץ אצל המגיד זי"ע מקאזניץ בעל עבודת ישראל, וע"פ הדרכתו יצא לפקוד בית המגיד זי"ע ונתחבב עליו מאד, וינק הרבה מחכמתו.
כן ביקר רבינו בהיכלו של הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע, והתוודע שם אל היהודי הקדוש מפרשיסחא זי"ע.
אחרי הסתלקותו של המגיד מקאזניץ זי"ע בערב סוכות תקע"ה, הלך לבו אחרי הרה"ק הרבי רבי בונם מפרשיסחא זי"ע, והפך לתלמידו המובהק. וכל פעם שהזכיר את שמו אמר: 'דער הייליגער רבי מיין רבי', ועמד מכסאו וצעק בקול גדול 'דער רבי רבי בונם'!
אחרי הסתלקותו של רבו הרבי רבי בונם זי"ע קיבל עליו את מרותו של הבן, הרה"ק רבי אברהם משה מפרשיסחא זי"ע.
אחריו דבק בהרה"ק אדמו"ר הזקן מווארקא זי"ע. כיון שנתבקש הרה"ק מווארקא זי"ע לישיבה של מעלה בשנת תר"ח, הפצירו בו החסידים שיטול עליהם אדרתו, ורבינו התחיל להנהיג את העדה.
משהתחיל רבינו לנהג באדמו"רות נתפרסם כצדיק בעל מופת תוך זמן קצר, ונהרו אליו הרבה אדמורי"ם וקדושים, ביניהם: הרה"ק הישמח ישראל זי"ע, הרה"ק רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זי"ע, הרה"ק רבי אלעזר הכהן מסאכטשוב זי"ע, ועוד.
בשבוע פר' פנחס שנת תרל"ז תקפתו מחלה אנושה, והעבירוהו לרופאים בווארשא אשר ניסו להציל את חייו, אך קצרה ידם כי משמים גזרו אחרת. ולבסוף שב רבינו ועלה על ערש יצועו, והליט את פניו בטלית קטן, והשלים נפשו ברעותא ובחדוותא לאלקיו. היה זה ביום ששי י"ח תמוז שנת תרל"ז, אחרי חצות היום, והביאוהו לקבורה בפניא דמעלי שבתא בבית העלמין הגדול דק"ק ווארשא.
רבינו השאיר אחריו את ספריו עה"ת 'ביכורי אבי"ב', ו'דברי אבי"ב' על סדר בראשית.
לא הכיר צורת מטבע
הרה"ק מראדזמין זי"ע לא הכיר מעולם צורת מטבע. כאשר באו אליו בבקשה להוושע בדבר ישועה ורחמים, נהג לבקש כפדיון 'רויטע מטבע', היינו אדום אחד (א רויטער רענדל), המטבע הגדול שברוסלאנד-פוילין. וכיון שידעו שאינו מכיר צורת מטבע, שאלוהו מדוע הוא מבקש דוקא 'רויטע מטבע' כפדיון?
וענה על זה, אמנם כן איני יודע חשיבות מטבע זה כלל, אך בכל פעם שאני נותן לעני מטבע זה, אני רואה כי הוא שמח מאד מאד, ומכאן ראיה שזו מטבע חשובה ויקרה.
