הרה"ק רבי מרדכי רוקח זי"ע מבילגורייא כ"ה חשון תש"י
הרה"ק רבי מרדכי רוקח מבילגורייא זי"ע נולד בשנת תרס"ב לאביו כ"ק האדמו"ר רבי ישכר דוב זי"ע מבעלזא, ולאמו הרבנית הצדקנית מרת חיה דבורה ע"ה בת הרה"ק רבי אברהם שמואל פטשעניק מברעזנא זי"ע, שהיה חתן של האדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל זי"ע.
בילדותו התנכר נער, וכמסופר שאביו קבע לו חדר שינתו בחדר הספרים שלו. אביו מרן זי"ע אמר שתורת רבינו מסייע לו בקריאת הקוויטלך. חיבה והערצה יתירה היתה נודעת לו מאביו הק'. וכפי שמסופר שפעם אחת יצא הרבי אל החסידים שנדחקו אצל פתח חדרו להיכנס אליו ואמר: "מה לכם להידחק פה, הלא גם אצל מאטיל'ע שלי תוכלו להיוושע...".
אירע פעם ומאן דהוא נכנס וביקש מהמהרי"ד ברכה שיזכה לבנים טובים יראי השם, הצביע הרבי על בנו זה ואמר: "לא בנקל זכיתי לבנים כאלו, מדי יום ביומו נותן אני ח"י רייניש לקופת רבי מאיר בעל הנס, בכדי שבני יגדלו תלמידי חכמים ויראי השם".
בצעירותו יצא שמו לגאון עולם הבקי בכל מכמני התורה, פה מפיק מרגליות בחריפות ובסברה ישרה. עובד השי"ת בסילודין.
בימי הזעם והשואה שלח אחריו אחיו מרן המהר"א ששהה אז בפרעמישלאן - לקרוא לו שיצטרף אליו. רבינו נענה לכך מיד ושלח את ב"ב אל בית חותנו והצטרף אל אחיו. מני אז לא נפרדו דרכיהם של האחים הקדושים מה שהוכח לימים בעליל לטובתן של כל בית ישראל וכה עברו יחדיו כל ימי נדודיהם עד הגיעם בדרך רצופה נסים ונפלאות לארה"ק בט' שבט תש"ד.
אחר המלחמה לא קיבל עליו שום משרת רבנות כי אם שימש כיד ימינו של אחיו הק' כשכל חפצו ומאויו להקים מעפר דל לבנות מחדש את מבצרי היהדות בכלל ולקומם הריסות חסידות בעלזא בפרט.
בשנת תש"ז הקים רבינו את ביתו מחדש עם הרבנית בת הרה"צ רבי צבי גליק טסאטטאר חתן הגה"צ רבי יעקב יחזקי גרינוואלד מחוסט אחיו של בעל ערוגת הבושם.
בשלהי קיץ תש"י נסע לאירופא בשליחות אחיו המהר"א זצ"ל כדי לדרוש בשלום אחב"י שארית הפליטה לעודד רוחם ולהפיח בהם רוח חיים.
בין כסא לעשור תש"י חזר לאה"ק ומיד נפל על מיטת חוליו עליה השלים את נפשו הטהורה מתוך קבלת יסורים באהבה ביום כ"ה מרחשון והוא רק בן מ"ז שנים.
בינקותו ישן בחדר הספרים של אביו המהרי"ד
הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א הורה שבנו הרה"ק רבי מרדכי מבילגורייא זיע"א ישן בינקותו בחדר הספרים שלו. וקביעות היתה לו ללמוד עמו בטרם יעלה על יצועו. מידי לילה, לאחר שקרא קריאת שמע שעל המיטה, היה מהרי"ד שוטח קושיא בפני בנו, כדי שיעיין בה וירדם מתוך דברי תורה, ולמחרת בבוקר היה הרה"ק מבילגורייא מרצה לפני אביו את התירוץ שהגה ברעיונותיו.
אירע פעם שתור ארוך השתרך מאחורי דלת חדרו של הרה"ק מהרי"ד, כשאנשים רבים צבאו על דלתות ביתו למלאות משאלות לבבם לטובה וקוויטלעך בידיהם, אך מהרי"ד בושש מלבוא לחדרו. נכנס המשב"ק ר' אהרן יהושע גבאי לחדר הספרים וראה את מהרי"ד ניצב ליד מיטת בנו והוא לוחש באזניו דברי תורה. העז הגבאי ואמר: הלא השעה מאוחרת ובחוץ מחכים חסידים רבים המבקשים להיכנס אל הקודש, ובין כה וכה הילד עייף ואינו קולט את הדברים.
הסב מהרי"ד את פניו אל הגבאי ואמר אליו: אמנם עדיין מוחו רך ואינו קולט את כל אשר אני דובר, אולם אין דברי יוצאים ריקם ולכשיגדל יבין למפרע את כל מה שאמרתי לו. לאחר פטירת הרה"ק מבילגורייא, כשהספידו אחיו הגדול הרה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א הזכיר את אותה הנהגה והפטיר: לאבא זכרונו לברכה היה בהנהגה זו 'א רבישע ענין'.
(ספיר ויהלום ויצא פ"א - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
סגולה לפרנסה
אמר הרה"ק רבי מרדכי מבילגורייא זיע"א: בפסוק (בראשית כד, סה) 'וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס' מונח סוד הסייעתא דשמיא בעניין פרנסה, שהוא תלוי בצניעות. והיינו בראשי תיבות 'צעיף', שהוא נוטריקון ע'מך י'שראל צ'ריכים פ'רנסה, בא ללמדנו שאם מתנהגים בכיסוי ובצניעות זוכים לפרנסה טובה.
