הרה"ק רבי מרדכי רוקח מבילגורייא זי"ע כ"ה חשון תש"י
הרה"ק רבי מרדכי רוקח מבילגורייא זי"ע נולד בשנת תרס"ב לאביו כ"ק האדמו"ר רבי ישכר דוב זי"ע מבעלזא, ולאמו הרבנית הצדקנית מרת חיה דבורה ע"ה בת הרה"ק רבי אברהם שמואל פטשעניק מברעזנא זי"ע, שהיה חתן של האדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל זי"ע.
בילדותו התנכר נער, וכמסופר שאביו קבע לו חדר שינתו בחדר הספרים שלו. אביו מרן זי"ע אמר שתורת רבינו מסייע לו בקריאת הקוויטלך. חיבה והערצה יתירה היתה נודעת לו מאביו הק'. וכפי שמסופר שפעם אחת יצא הרבי אל החסידים שנדחקו אצל פתח חדרו להיכנס אליו ואמר: "מה לכם להידחק פה, הלא גם אצל מאטיל'ע שלי תוכלו להיוושע...".
אירע פעם ומאן דהוא נכנס וביקש מהמהרי"ד ברכה שיזכה לבנים טובים יראי השם, הצביע הרבי על בנו זה ואמר: "לא בנקל זכיתי לבנים כאלו, מדי יום ביומו נותן אני ח"י רייניש לקופת רבי מאיר בעל הנס, בכדי שבני יגדלו תלמידי חכמים ויראי השם".
בצעירותו יצא שמו לגאון עולם הבקי בכל מכמני התורה, פה מפיק מרגליות בחריפות ובסברה ישרה. עובד השי"ת בסילודין.
בימי הזעם והשואה שלח אחריו אחיו מרן המהר"א ששהה אז בפרעמישלאן - לקרוא לו שיצטרף אליו. רבינו נענה לכך מיד ושלח את ב"ב אל בית חותנו והצטרף אל אחיו. מני אז לא נפרדו דרכיהם של האחים הקדושים מה שהוכח לימים בעליל לטובתן של כל בית ישראל וכה עברו יחדיו כל ימי נדודיהם עד הגיעם בדרך רצופה נסים ונפלאות לארה"ק בט' שבט תש"ד.
אחר המלחמה לא קיבל עליו שום משרת רבנות כי אם שימש כיד ימינו של אחיו הק' כשכל חפצו ומאויו להקים מעפר דל לבנות מחדש את מבצרי היהדות בכלל ולקומם הריסות חסידות בעלזא בפרט.
בשנת תש"ז הקים רבינו את ביתו מחדש עם הרבנית בת הרה"צ רבי צבי גליק טסאטטאר חתן הגה"צ רבי יעקב יחזקי גרינוואלד מחוסט אחיו של בעל ערוגת הבושם.
בשלהי קיץ תשי"ט נסע לאירופא בשליחות אחיו המהר"א זצ"ל כדי לדרוש בשלום אחב"י שארית הפליטה לעודד רוחם ולהפיח בהם רוח חיים.
בין כסא לעשור תש"י חזר לאה"ק ומיד נפל על מיטת חוליו עליה השלים את נפשו הטהורה מתוך קבלת יסורים באהבה ביום כ"ה מרחשון והוא רק בן מ"ז שנים.
סגולה לפרנסה
אמר הרה"ק רבי מרדכי מבילגורייא זיע"א: בפסוק (בראשית כד סה) 'ותקח הצעיף ותתכס' מונח סוד הסייעתא דשמיא בעניין פרנסה, שהוא תלוי בצניעות. והיינו בראשי תיבות 'צעיף', שהוא נוטריקון ע'מך י'שראל צ'ריכים פ'רנסה, בא ללמדנו שאם מתנהגים בכיסוי ובצניעות זוכים לפרנסה טובה.
