הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע בעל צדקת הצדיק ט' אלול תר"ס

רבינו נולד בשנת תקפ"ג. היה איש קדוש ונורא, וכבר בשחר טל ימי ילדותו התפרסם שמו כעילוי עצום, וחיבר הרבה ספרים בהלכה ובאגדה כיד ה' הטובה עליו, וכיון שלא עלינו לא השאיר אחריו צאצאים, הדפיסו תלמידיו הרבים את חיבוריו הבהירים.

ספריו חשובים וידועים בקרב תפוצות אלפי ישראל, וביניהם אנו מוצאים את הספרים הנודעים, פרי צדיק על התורה, תפארת צבי בעניני יורה דעה, רסיסי לילה ממה שחלם בלילה דברי תורה, צדקת הצדיק, פרי לצדיק, משיב צדיק, ועוד. בנוסף לגאונותו האדירה היה גם מקובל מובהק, ובספריו אנו רואים בקיאות נפלאה בכל מכמני התורה. בסוף הספר "משיב צדק" נדפסה דרשה שדרש בשמחת הבר מצוה שלו בהיותו נער בן י"ג שנים בלבד.

הוא הסתופף בצלו של הגה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא זי"ע, יחד עם רעו הגה"ק רבי יהודה לייב איגר זי"ע מלובלין שהמשיך באדרת הנהגת העדה, ואחרי פטירת רבם זה, הכתירוהו התלמידים להיות ממלא מקומו בלובלין, ואף בנו לו בית המדרש גדול ומורחב.

מדוע שאל את החסיד אם יודע ללמוד

אצל הרה"ק רבי צדוק הכהן זצ"ל מלובלין, באו שני אברכים ונכנסו לקבל 'שלום', ושאל הרה"ק לאחד מהם אם יודע ללמוד? והשיבו: הן! והמשמש תמה מאוד על שאלת הרבי, כי לא הסכין בשאלות כאלה, ואפילו לחסידים אנשי שלומו לא שאל מעולם לשום אחד מהם אם יכול ללמוד, ובפרט לאיש זה שזה פעם הראשונה שבא אליו, וגם הפעם לא בא בכדי להסתופף בצילו אלא באקראי בעלמא, ועל כן הרהיב עוז בנפשו לשאול את הרה"ק פשר דבר, מה זה ששאל את האיש הזה אם יכול ללמוד.

השיבו הרה"ק רבי צדוק זי"ע: איש אחד, אביו של האברך הזה, היה נוסע זמן רב למורי הרה"ק מאיז'ביצא זי"ע, ומסחרו היה עם 'שוורים' אצל הפריצים, וזה היה אז מהמסחרים הגדולים. אחר זמן התחיל לנסוע לאדמו"ר אחר. פעם אחת נתהווה מגיפה בבהמותיו, ובא לרבו ולא ענה לו מאומה. ובבואו לביתו וראה שההפסד הוא גדול רחמנא ליצלן והמגיפה לא פסקה עוד, נסע עוד הפעם אל רבו, ושוב לא ענהו מאומה, והוכרח לשוב לביתו בפחי נפש. אך בבואו הביתה, וירא כי כבר אבד כל הונו, וכי גם ממון אחרים שהיה אצלו בהלוואה יפסיד, דוה לבו מאוד שלא יוכרח לקרוא 'שמיטה' לממון אחרים. ובפרט שהיתה בידו 'נדוניית' אברכים שישבו ועסקו בתורה ונתפרנסו מהעיסקא שהיה עושה, ועתה על ידו יתבטלו מלימודם חס ושלום, על כן נסע פעם שלישית לרבו ובכה לפניו מאוד במר נפשו על האסון הנורא שקרה לו, וביותר על הפסד ממון אחרים שתחת ידו. אז השיבו רבו: מה אוכל לעשות? סע לך אל הרה"ק מאיז'ביצא שנסעת אליו מקודם – ויושיעך.

והנה קשתה עליו 'נסיעה' הזאת, עד שחשב שאם היה רק ממון שלו בהעסק – היה מניח כל ההון הרב לירד לטמיון אך ורק בלי לנסוע לאיז'ביצא, כי הוא היה חסיד אמת, ומאחר שלא נשאה חן בעיניו דרכו של הרה"ק מאיז'ביצא זי"ע היה מוסר נפשו ומאודו בזה. אך כיון שהיה בזה גם 'גרמא בנזקין' לאחרים, ובפרט ביטול תורה הקדושה וחילול השם חס ושלום, לא היתה לו ברירה ונסע אל מורי הרה"ק מאיז'ביצא זי"ע לבקש ישועה. ובבואו לפניו ושח את דאגתו, שאלו מורי: האם מהיום והלאה תסע חזרה אלי כמקדם? השיב החסיד: לא מצאה זה הדרך חן בעיני. שאלו שוב מורי: ומה תאמר כשתבוא לך ישועה על ידי? השיבו בפשטות: אומר שעשיתם לי כישוף!!

אז נתפעל מורי הרה"ק מאיז'ביצא זי"ע מגודל אמיתתו של החסיד שלא רימהו, והכיר בו שכוונתו לשם שמים, לכן הבטיחו שמהיום והלאה יתקיימו בהמותיו, ועוד יתוסף הונו בשנה זו עשרת מונים, ויוושע גם כן בבן זכר שיהיה תלמיד חכם גדול...

וסיים הרה"ק רבי צדוק זי"ע ואמר: זה האברך ששאלתיו אם יודע ללמוד, הוא בנו של אותו חסיד, ורציתי לידע אם נתקיימה אכן ברכתו של מורי הרה"ק מאיז'ביצא זי"ע...

(בן לאשרי ברכה משולשת – פר' וירא)

שנה טובה ומתוקה – בדברי תורה...

את ברכת שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה מפרש רבינו הגה"ק רבי צדוק הכהן זצ"ל בספרו פרי צדיק (מאמרי ר"ה אות ב') כי ברכה זו מכוונת על עניני רוחניות, וכה לשונו הקדוש: "שנה טובה היינו בדברי תורה, דסתם 'טוב' הוא בדברי תורה, כמו שאמרו (ברכות ה, א; ע"ז יט, ב) אין טוב אלא תורה... שתחדש עלי טובה – שיהיה חידוש השנה בדברי תורה שהוא 'אור כי טוב', ומתוקה – כמו שנאמר (תהלים יט, יא) ומתוקים מדבש ונופת צופים, היינו שירגישו טעם בדברי תורה... שיכנסו הדברי תורה למעמקי הלב..."