הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א

רבינו נולד בשנת תקפ"ג. היה איש קדוש ונורא, וכבר בשחר טל ימי ילדותו התפרסם שמו כעילוי עצום, וחיבר הרבה ספרים בהלכה ובאגדה כיד ה' הטובה עליו, וכיון שלא עלינו לא השאיר אחריו צאצאים, הדפיסו תלמידיו הרבים את חיבוריו הבהירים.

ספריו חשובים וידועים בקרב תפוצות אלפי ישראל, וביניהם אנו מוצאים את הספרים הנודעים, פרי צדיק על התורה, תפארת צבי בעניני יורה דעה, רסיסי לילה ממה שחלם בלילה דברי תורה, צדקת הצדיק, פרי לצדיק, משיב צדיק, ועוד. בנוסף לגאונותו האדירה היה גם מקובל מובהק, ובספריו אנו רואים בקיאות נפלאה בכל מכמני התורה. בסוף הספר "משיב צדק" נדפסה דרשה שדרש בשמחת הבר מצוה שלו בהיותו נער בן י"ג שנים בלבד.

הוא הסתופף בצלו של הגה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא זי"ע, יחד עם רעו הגה"ק רבי יהודה לייב איגר זי"ע מלובלין שהמשיך באדרת הנהגת העדה, ואחרי פטירת רבם זה, הכתירוהו התלמידים להיות ממלא מקומו בלובלין, ואף בנו לו בית המדרש גדול ומורחב.


הוריתי כי החלב טעונה הדחה, והכלי לבון, והרגל של הפרה נעיצה בקרקע...

פעם אחת הייתי אצל שולחנו של הרה"ק (רבי צדוק) הכהן מלובלין זי"ע בסעודת פורים, והיו שם חסידים שבאו מערי השדה. ובחפצם לשמח את רבם הקדוש בשמחת פורים, התחפש אחד מהם לרב מעיירה קטנה, ואחדים התחפשו לפרנסי העיירה, ויגשו אל הרב הקדוש לדין תורה.

הפרנסים טענו כי הרב שלהם הוא עם הארץ ואינו יודע להורות אף הוראה אחת, והרב באחת כי הוראותיו הם בדיוק על פי דין היורה דעה, וכל רב וגם גאון הגאונים לא יורה אחרת.

אז שאל הכהן את הפורים רב: אמור נא לי את הוראותיך, ענה הפורים רב: באה לפני שאלה שחלבו חלב לתוך כלי מנוקב והפרה תחבה את רגלה לתוך הכלי.

אז שאל אותו הכהן: ומה הורית בזה.

ענה הרב: הוריתי כי החלב טעונה הדחה, והכלי לבון, והרגל של הפרה נעיצה בקרקע...

כשמוע הכהן את הוראתו התחיל לשחק שחוק גדול שארך רגעים אחדים. וכולם אמרו כי מעולם לא ראוהו בחדוה ובשמחה כמו אז!

הפורים רב סיפר לפני הכהן עוד מהוראותיו, אבל מפני שהדבר הזה קרה מלפני ארבעים שנה שכחתי את יתר ההוראות אבל ההוראה ההיא נשארה בזכרוני.

(מלאכי עליון, עמ' כה אות לד)

זכה לחבר ספרו 'פרי צדיק' בזכות הסתכלות בנרות שבת

הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר בעל 'שבט הלוי' זצ"ל, ציין פעמים רבות שהגאון הצדיק רבי צדוק הכהן מלובלין זכה לחבר את ספריו על התורה "פרי צדיק" בכח מה שהסתכל על נרות שבת, שהיא סגולה לחדש חידושי תורה!

("רחמי הרב" - מעשה רב)