הרה"ק רבי שלום הלוי רוזנפלד מקמינקא זי"ע כ' חשוון תרי"ב
רבנו נולד בשנת תק"ס לאביו ר' יעקב יוסף מראווע ז"ל שהיה עשיר גדול, בן הגביר ר' שלום גראף ז"ל.
בהיותו נער רך בשנים, יצא שמו לתהלה בשם העלוי מראווע, כאשר בא בילדותו בפעם הראשונה עם אביו הגביר לובלינה אל הרה"ק החוזה, הביאו אביו לפני רב העיר רבי עזריאל הורויץ בעל ראש הברזל, שיתהה על קנקנו.
בימי ילדותו למד מפי רבי שלמה קלוגר וגיסו רבי צבי חריף, שהיו סמוכים על שלחן חתנם בעיר ראווע, כן שהה בה בעת ההיא הרה"ק רבי אליעזר בן הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א, שהיה סמוך על שלחן חתנו, רבנו התודע אליו, והוא משכו בחבלי עבותות אהבה להסתופף בצל אביו ברופשיץ.
שם פגש בהרה"ק רבי חיים מצאנז זיע"א, אחר פטירת רבם נסעו יחדיו אל הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זיע"א, אל הרה"ק רבי ישעיה אשר מרופשיץ זיע"א, אל הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל זיע"א, ועוד צדיקים, שניהם אף עסקו רבות בפדיון שבויים ונסעו בצוותא רבות לאסף כספים למטרה זו.
בשנת תקפ"ב בהיותו בן עשרים ושתים שנה נתקבל לרבנות יאריטשוב, אחר חמש עשרה שנים בשנת תקצ"ז עבר לקאמינקא, ועל שמה נקרא, כן קבל כתב רבנות מעיר הקדש צפת, אך רבו הרה"ק רבי שלום מבעלזא הניאו מלקבל את המשרה על שכמו.
אחר הסתלקות רבי נפתלי, נסע אל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א, אותו החזיק לרבו מובהק, בנוסף הסתופף גם בצל הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע"א, והרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א, וכן נסע אל הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זיע"א ועוד.
נסתלק בליל שבת קדש כ' במרחשון תרי"ב בגיל חמשים ושתים בעיר קאמינקא, ובה מנוחתו כבוד.
שימח את רבו במליצה נפלאה
הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זי"ע הגיע פעם אל רבו השר שלום מבעלזא זי"ע, וראה והנה אין פניו כתמול שלשום. לאחר בירור קצר נודע לו כי תכפו צרות ישראל באותם ימים, ולפיכך נפל על השר שלום זי"ע שברון לב גדול. ביקש הרה"ק מקאמינקא זי"ע לשמח את רבו, ויפתח את פיו בחכמה בלשון מליצה כהרגלו בקודש, וכה סיפר:
"פעם עמדתי מאחורי ביתו של חייט פשוט לשמוע כיצד עורך הוא את הסדר, ושמעתי שכאשר הגיע ל'וְהִיא שֶׁעָמְדָה', אמר לזוגתו: אפרש לך את כוונת בעל ההגדה כאן, כי הנה בכל דור ודור ישנם צדיקים המתפללים עבור כלל ישראל, כמו למשל הרב מבעלזא שבאים אליו הרבה אנשים שיתפלל בעדם, אבל אנו מבקשים מהקב"ה שלא נצטרך להגיע לטובתם של הצדיקים שיעתירו בעדנו, אלא שהוא עצמו יושיע ויגן אותנו מבלעדיהם... וזה שאמר בעל ההגדה 'שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ' – בכל דור ודור עומדים הצדיקים ומחלים את פניו יתברך על צרותיהם של כלל ישראל (=לְכַלּוֹתֵנוּ - לְחַלּוֹתֵנוּ), אבל הקב"ה האוהב את עמו ישראל 'מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם' – שלא נצטרך להגיע לטובתו של הרב מבעלזא, ולטובתם של הצדיקים..."
כשמוע השר שלום זי"ע את סיפורו המחוכם של הרה"ק מקאמינקא זי"ע, העלה שחוק קל על שפתיו, ופניו לא היו לו עוד...
