הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע ה'שר שלום' כ"ז אלול תרט"ו
הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע נולד בבראדי בשנת תקמ"ג לאביו הרה"צ רבי אלעזר זצ"ל ממשפחת רוקח המיוחסת. היה תלמידם המובהק של הרה"ק ה'חוזה מלובלין' והרה"ק רבי שלמה מלוצק זי"ע בעל ה'דברת שלמה'. כמו כן נסע לצדיקי דורו - המגיד מקאזניץ, השרף מסטרעליסק והיהודי הק' מפשיסחא זי"ע.
שימש בקודש כרבה של בעלזא שבגאליציה, רבים מגדולי דורו הסתופפו בצל קדושתו. אתקטר בהאי קטירא לחי עלמא בכ"ז אלול תרט"ו ומנו"כ בבעלזא.
'בחרתי לי רבי צעיר – אבל א טשאק [-מצוין]'
גם לאחר שהגיע הרה"ק רבי שמעון מירוסלב זיע"א לגיל זקנה מופלגת, וכבר הנהיג בעצמו עדה וקיבל פתקאות מאנשי שלומו, היה ממשיך לנסוע ולדבוק בצדיקי דורו. הוא עצמו מעיד על כך בספרו 'תורת שמעון' (פרשת שופטים) שהרדיפה אחר צדיקים היא סגולה טובה לאריכות ימים, 'וכן נהגתי לנסוע לצדיקים אפילו בעת זקנתי'.
ברם כרבי, קיבל רבי שמעון מירוסלב על עצמו את הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א, שהיה צעיר ממנו ביותר מעשרים שנה. וכשהיו תמהים ושואלים אותו מה ראה על ככה, היה משיבם בחדות: 'בחרתי לי רבי צעיר – אבל א טשאק [-מצוין]'.
את תחילת ההתקשרות בין הרה"ק רבי שמעון מירוסלב לרבו השר שלום מבעלזא טווה רבם המובהק הרה"ק החוזה מלובלין זיע"א. מעשה שהיה והחוזה מלובלין עמד על יד החלון ושוחח עם רבי שמעון מירוסלב, כשלפתע עבר בחוץ השר שלום מבעלזא. נענה החוזה מלובלין ואמר: מי שגר בגליל של אברך זה, בתוך י"ב מיל למקום מגוריו, חובה עליו לנסוע אליו ולהסתופף בצילו, ומי שאינו עושה כן, תהא לי הקפדה עליו.
כל עוד שהיה החוזה מלובלין בחיים חיותו, לא עלתה על דעתו של רבי שמעון מירוסלב לנסוע לרבי אחר. אולם עם פטירת החוזה נפנה רבי שמעון לבדוק מה המרחק בין מקום מגוריו, ירוסלב, לעירו של השר שלום, בעלזא. מדד רבי שמעון ומצא כי המרחק הוא יותר מי"ב מיל, כך שלכאורה אין עליו את החובה לנסוע לבעלזא. אולם רבי שמעון לא ויתר ואמר: בדרך היבשה אכן המרחק הוא יותר מי"ב מיל, אולם שמא בקו אוירי ישר המרחק הוא פחות מי"ב מיל. מיד קם ונסע לבעלזא.
וכשהיה רבי שמעון כבר זקן ושבע ימים, יותר מבן תשעים שנה, ועדיין הגיע לבעלזא, אמר לו השר שלום: דומה שכבר הגיע הזמן שתשב בביתך ולא תטלטל בנסיעות מתישות. השיב רבי שמעון בפסקנות: כשיושבים בבית – מתעפשים! ותמיד הייתה שמחה גדולה שרויה בין שני הצדיקים בשעה שנפגשו, והיה השר שלום אומר על דברי חז"ל שצדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שעם כל זאת, מתי יש לצדיקים מנוחה, כשהם נפגשים זה עם זה.
