הרה"ק רפאל בערשיד זי"ע

נולד בשנת תקי"א בערך בבערשיד, בבית אביו רבי יעקב יאקיל ז"ל אשר היה גדול בתורה, אך התרחק מן הרבנות והתפרנס ממלמדות. ישיבתו בעיר זו לא נמשכה זמן רב, זוגתו נפטרה על פניו בגיל צעיר ואז נשא את רגליו והתיישב דרך קבע בהיכלו של הרה"ק רבי דב בער ממעזריטש זיע"א על התורה ועל העבודה, אולם גם ימיו לא ארכו והוא נפטר שם בערך בשנת תקכ"ו.

כבן חמש עשרה שנה היה כשהתייתם גם מאביו, הוא לא רצה להנות ממתנות בשר ודם, והיה עוזר למלמד בבערשיד מולדתו ובשכר זה סמוך על שלחנו, כשבגר מעט סייעו‍ המלמד לנסוע לישיבה המפרסמת בברדיטשו‍ב, כשחזר מהישיבה מעוטר בכתר תורה, לקחו אותו מלמד לחתן.

יום אחד הגיע לבערשיד אורח חשוב, ורבנו ביקש ממנו דרך בעבודת ה', משראה כי עומד לפניו אברך בן עליה, יעצו להתענות משבת לשבת ולהתמיד בתורה ללא הפסקה. רבנו ציית ללא היסוס, אך במשך הזמן הלכו כוחותיו וכלו עד שכמעט ולא הצליח לגרור את רגליו.
אותה עת הזדמן לעירו יהודי שהכיר את הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זיע"א, ושכנעו‍ לנסוע אליו, משראהו רבי פנחס, ציווה עליו להפסיק מיד את התענית ואת אופן הלימוד שנהג בו. לימים אמר, "אלולא רבי פנחס כמעט שהייתי יוצא מדעתי".
רבו העריצו‍ ביותר עד כדי שאמר עליו, הבעל שם טוב אמר על תלמידו ה'תולדות יעקב יוסף', "השי"ת יודה לי שהעמדתי לו כזה יוסל'ה", ואני אומר, "השי"ת יודה לי שהעמדתי לו כזה רפאל".
עם הסתלקות רבו בקשו החסידים להכתירו לרבם, אך הוא סירב וביכר להמשיך בדרכו לנדוד מישוב לישוב ולעורר אנשים לתשובה ולמעשים טובים.
רבנו האריך ימים בברכת רבו, בשל חלשתו התגורר בימיו האחרונים בבית נכדו בטראשטשא, הסתלקותו היתה מתוך דבקותו במדת האמת. בגלל מעשה שהיה נתבקש להעיד עדות בענינו של יהודי מסים, אם היה מעיד את האמת כפי שהיא, היה נכשל במסירת יהודי למלכות, אך האפשרות להוציא שקר מפיו לא באה אצלו בחשבון כלל, והוא בקש מהשי"ת שיטול את נשמתו.
נסתלק ביום ראשון ט"ו טבת תקפ"ז בטראשטשא, ושם מנוחת כבודו. בית העלמין זה נחרש לבלתי הכר, רק מצבת רבנו שרדה בארח פלא, עץ עבות גדל בסמוך והסתיר בסבך ענפיו את המצבה מכל צדדיה.


אמירת שמע ישראל יכול להוציא רשע מרשעותו

סיפר הרה"ק רבי רפאל מבערשיד זיע"א מזקנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זיע"א, שהיה שמו גם כן רבי פנחס, והיה נקרא על שמו. שהיה דרכו לנסוע אל משומדים רח"ל, והיה מבטיח להם עולם הבא, ורבי שמחה אמר שהיה אומר להם שהוא נותן להם עולם הבא שלו. וביקש מהם מאד שיאמרו בכל יום שמע ישראל, ואני מסופק אם סיפר על פסוק ראשון או סתם קריאת שמע. ואמר להם: מה איכפת לך שתאמר רק קריאת שמע. והיה מפציר בהם עד ששמעו אליו, ויצאו רבים מהכפירה על ידי כן.

ופעם אחת אמר הרה"ק רבי רפאל זיע"א: מכאן אנו רואים כמה גדול כחו של שמע ישראל, שעל ידיה יצאו משומדים מהכפירה, מכל שכן ישראל רשע שאומר שמע ישראל בכל יום, בוודאי יש בזה כח להוציאו מרשעתו. לכך לא יפחוד אדם ביותר ולא ייאש עצמו מהעבודה ח"ו.

(ספיר ויהלום ויגש ע"ט - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)