רבינו יעקב בעל הטורים זי"ע י"ב תמוז תקצ"ב
נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). שני אחיו הגדולים ממנו רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.
למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו: "וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי, ואינו מספיק לי. וצריך אני לאחרים. אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו?".
בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו. יש אומרים שהוא נסע מאשכנז לארץ ישראל.
בזכות חיבורו 'ארבעה טורים' זכה לכינוי: "בעל הטורים". הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי.
הספר, שיצא לאור בשנת ה"א ק' חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי.
טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון הלוח העברי עד סוף האלף השישי.
טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, בשר וחלב, תערובות, עבודה זרה וחוקות הגויים, טהרה, לימוד תורה, כבוד תלמידי חכמים ועוד. חלק זה כתוב על פי הספר תורת הבית הארוך של הרשב"א, אשר השפיע רבות גם על פסקי הרא"ש, והרא"ש אף התכתב עם הרשב"א על כך.
טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה, גירושין, ייבום ועוד. חלק זה רובו נסמך ישירות על הלכות אישות במשנה תורה לרמב"ם.
טור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות, עדות ועוד. חלק זה כתוב ברובו על פי ספר התרומות של רבי שמואל הסרדי, שבתורו משלים ונסמך בחלקו על סיכום הלכות משא ומתן בספר משנה תורה לרמב"ם.
מיד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו.
פירוש בעל הטורים על התורה: בזמנו, טרם הומצא הדפוס, וספרים הוצאו בהעתקה ידנית. על פי ההקדמה לפירושו לתורה, חותנו, אשר מימן את הוצאת ספריו, בקש ממנו לכתוב חיבור שאינו עוסק בהלכה, ולכן כתב את הפירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי הרמב"ן, ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש.
נתבקש לישיבה של מעלה ביום י"ב תמוז שנת ה"א קח.
טבילה בכל יום מדברי הבעל הטורים
מסופר על הגה"ק רבי נתן פייטל [ב"ר אברהם] רייניץ זצ"ל מח"ס דברי רנ"ף שפעם שאלונו מדוע הוא מרבה כל כך ללכת למקוה, ואפילו בימות החורף בקור הגדול, הלא הוא כבר איש זקן וחולה?
והשיב כך: "בפרשת וישב כתוב כי בן זקונים הוא לו אומר הבעל הטורים זקוני"ם ראשי תיבות ז'רעים, ק'דשים נ'שים, י'שועות נ'זיקין מ'ועד. והכתוב רוצה לרמז שכל זה לימדו יעקב ליוסף. וקשה מאי טעמא לא אומר נמי טהרות? ויש לומר כי טהרות אי אפשר ללמוד מן האב ומן הרבי, אלא האדם בעצמו צריך לבוא למדרגת טהרה... ואם הוא חלש בזה עוזרים לו מן השמים, כפי שאמר חז"ל (שבת דף קד) הבא לטהר מסייעין לו משמים".
הצדיק ר' נתן פייטל צוה לצאצאיו בצוואתו כי בכל ערב שבת כשהולכים למקוה יטבלו טבילה אחת לעילוי נשמתו [רבי נתן פייטל ב"ר אברהם זצ"ל].
