רבינו שלמה יצחקי - רש"י הק' כ"ט תמוז ד"א תתס"ה
מספרים שאביו של רש"י רבינו יצחק היתה בידו מרגלית גדולה וחשובה, והגויים חמדו מאד לקנותה, ולהשתמש בה לשם עבודה זרה שלהם, והיו מפצירים בו מאד שיתן להם את המרגלית, והם ישלמו לו כהנה וכהנה, אך ביודעו שהם צריכים אותה לצורך אליליהם, לא אבה ליתנה להם בשום אופן.
באחד הימים הזדמן לו לנסוע בספינה עם הגויים, והתחילו לשדל אותו ולשחדו בשלמונים מרובים, ובראותו שאינו יכול להתאפק מליתן להם את המרגלית, עמד והשליכה למצולות ים, ובזה הפסיד את כל ממונו הרב שהיה ברשותו. והצטער רבינו יצחק מאד על המעשה הזה, שהוכרח להפסיד את כל עושרו בעבור זה. ושמעו בבית המדרש בת קול מן השמים, שבזכות המצוה הגדולה הזאת שעשה עכשיו, יזכה להוליד בן שיאיר את העולם בתורתו.
רבותיו בחסידות היו, רבו המובהק הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע, וכך הסתופף גם בצל הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע והרה"ק האוהב ישראל מאפטא זי"ע.
כמו"כ עמד בקשרי ידידות עם הרה"ק רבי מנחם מנדיל מלינסק, ומזכירו בספרו שו"ת 'השיב משה' סימן ס' בתוארים מופלגים.
מקודם כיהן כדיין בעיר מולדתו פרעמישלא. לאחר פטירת חמיו ישב על כס הרבנות בעיר שינאווא במקומו של הרה"ק הרבי רבי שמעלקא זי"ע שעבר לעיר ריטשוואהל ומשם לניקלשבורג. ובשנת תקס"ח עבר לאוהעל ושם ישב ל"ג שנה עד שנתבקש בישיבה של מעלה זקן ושבע ימים כבן פ"א שנה.
חיבוריו: ישמח משה עה"ת ונ"ך אשר ע"ש נקרא, שו"ת השיב משה, תפלה למשה על תהלים.
מנו"כ באוהעל סמוך לציון רבי סענדער מקאמרנא כבקשת רבינו להיטמן סמוך לו ואח"כ נבנה אהל על קברם.
במעלת פירש"י שנכתב ברוח הקודש
פירוש רש"י נקרא בפי קדמונים "פרשנדתא" היינו שמפרש את דת התורה, הגם ששם זה אינו מן השמות הקדושים, אולי רצו להמתיק בזה משהו, או אולי ע"ד דאיתא (גיטין נז:) מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. רש"י פירש את כל הש"ס, זולת מסכת מכות מדף י"ט ע"ב, שם נכתב בצידי הדף "כאן מת רש"י מכאן ואילך פירוש ריב"ן". וגם במסכת בבא בתרא מפרק חזקת הבתים דף כ"ט ע"א ואילך הוא פירוש נכדו רשב"ם.
פירוש רש"י נכתב ברוח הקודש, דהנה הלומד פירוש רש"י בעיון, רואה שיד בשר ודם אינה יכולה ומסוגלת לכתוב פירוש עמוק כמו פירוש זה, דלפעמים קשה קושיות גדולות, ואח"כ כשמעיינים בפירוש רש"י, רואים שבתיבה אחת או לפעמים אפילו באות אחת מתרץ קושיות גדולות, וזה לא יתכן שבשר ודם יכתוב פירוש גדול ועמוק כזה על כל הש"ס, וכל הראשונים והאחרונים עד היום הזה, מתקשים ומתייגעים להבין את דברי רש"י, זה אומר בכה וזה אומר בכה, ועל כרחך מוכרחים לומר שהכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (דברי הימים־א כח, יט), ומן השמים הכנים הקב"ה בקולמוסו של רש"י, שכל מה שיכתוב יהיה תורת אמת עמוק עמוק מי ימצאנו.
דבר חידוש דומה כתב הגה"ק הרבי ר' יהונתן אייבשיץ זי"ע בתומים (חו"מ סי' כ"ה) על המחבר והרמ"א, שכל מפרשי השו"ע ואחריהם אומרים פשטים ופלפולים בדברי המחבר והרמ"א, וזה לא יתכן שהמחבר והרמ"א יכוונו לכל הפשטים, ומן השמים כיוונו שכל מה שהם כותבים, יכלול את כל הפשטים שיבואו אח"כ. וזהו הכוונה בדברי רבי מאיר (אבות פ"ו מ"א) כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, היינו שזוכה שיבואו ויוציאו מדבריו דברים הרבה. וזהו פירוש רש"י על הש"ס, אבל פירוש רש"י על התורה, הוא עמוק יותר שבעתיים, וכמו שמביא הרב חיד"א זי"ע בשם הגדולים (ערך רש"י) וז"ל "והיה אומר רבינו תם נכדו, מה שפירש אדוני זקני הש"ס אף אני אעשה זאת, אבל פירוש המקרא לית בחילי כי לא אוכל עשוהו". ורואים מזה דאף שלכאורה נראים הדברים כדברי אגדה פשוטים, מכל מקום אמר רבינו תם שאינו יכול לעשות כזאת. ובאמת חידוש ופלא הוא, שבספר זה רואים שאפילו ילד קטן בן חמש למקרא הוגה בספר החומש עם פירוש רש"י, וגם הגאון הגדול ביותר לומד חומש עם פירוש רש"י, ובדרך כלל ישנם ספרים המתאימים כל חד לפום דרגא דיליה, אבל שיהיה ספר שמתאים לילד הקטן ביותר ולהגאון הגדול ביותר, כזה אין עוד בנמצא, ועל כרחך שחיבור זה נכתב כולו ברוח הקודש, ועל כן נכתב באופן שיהא שוה לכל נפש כקטן כגדול.
