רבינו שמואל אליעזר הלוי אידלס זי"ע המהרש"א ה' כסלו שצ"ב
רבינו שמואל אליעזר אידליש בעל המהרש"א ז"ל בן הג"ר יהודה הלוי, נולד בקראקא שנת שכ"ה.
אביו הי' אח להג"ר שמואל אבי הטו"ז, שניהם נכדי השר ר' עקיבא הכהן הנשיא מאָפען, ומצד אמו הי' ממשפחת רבינו יהודה לוואי מפראג. אשתו היתה בתו של הג"ר משה ליפשיץ מבריסק, והיא היתה אחות אשתו של הג"ר משה אשכנזי בעל זכרון משה.
המהרש"א יסד ישיבה גדולה בפויזין, ונתקבצו שמה תלמידים גדולים מכל פנות הארץ, ששמעו הלך מסוף העולם ועד סופו, שהיה אדם גדול כאחד הענקים מפרשי הראשונים ז"ל, ונהג ישיבתו שם משנת שמ"ה עד שס"ה, (שם אידליש לא היה שם משפחתו, וקרוי כך על שם חמותו הגבירה מרת אידל ז"ל שהחזיקה את רבינו מהרש"א ואת כל בני ישיבתו מכספה במשך כ' שנים הללו, וכשמתה חמותו פסקה הישיבה).
ובשנת שס"ח נתקבל לאב"ד בעיר חעלמא, בשנת שע"ה נעשה אב"ד בלובלין, ומלובלין הלך לטיקטין ומטיקטין לאוסטראה, שם נהל ג"כ ישיבה גדולה.
רבינו המהרש"א הי' נקרא בזמנו מאור הגולה, כמ"ש בהקדמת חי' הלכות, והוא הוציא ספרו המהרש"א על ש"ס בשנת שע"ז. המהרש"א הי' מפורסם שבו נתאחדו בשלמות ג' עמודי עולם תורה ועבודה וגמ"ח, שהי' שר התורה רכבה"ג קדוש וטהור, וביתו הי' פתוח לאורחים כביתו של אברהם אע"ה.
ובמוצש"ק ביום ה' לחודש כסלו שנת שצ"ב עלה השמימה במיתת נשיקה. זיעועכי"א.
פירוש המהרש"א - הוא מתנה טובה שניתנה לישראל
דברים חוצבים להבות בגודל החובה לעיין בספרי מהרש"א, שמוסיף הבנה יסודית בפשט הסוגיא, ראיתי בקובץ אגרות חזון איש (ח"א אגרת א') ושם כותב החזו"א מנהמת לבו על הזלזול שהתחדש בדורות האחרונים לבלתי ללמוד מהרש"א, ולחיבת הקודש אביא את לשונו הזהב – "לא אמנע מלהעיר כי בלבי על שלא יפה עשו הדור האחרון אשר עזבו לימוד ספר מהרש"א זכרונו לברכה, אשר מתנה טובה ניתנה לישראל לזכות בה הדורות אחריו, להרגיל את הלומדים בהתעמלות התורה, והספר הקדוש הזה הוא מלא התעמלות מדברים מוכרעים ואמיתיים, ומרגיל את האדם בעיון נכון ועמוק, ודור שלפנינו החזיקו מאד ספר קדוש הזה, והגאון רבי עקיבא איגר ז"ל לא הניח דבר מספרו, ומיום שעזבוהו איבדו את ידיעת הפשט כולו, והתרגלו בקלות העיון ובעזיבת הדעת, ואין מי שיחזיר עטרה ליושנה", עכ"ד. וזהו חידוש שהחזו"א כותב דברים חריפים כל כך על עזיבת לימוד המהרש"א, וכוונתו בזה, שע"י אמירת סברות עדיין אינו יודע בבירור את הפשט לאשורו, ואפשר לפעמים לפלפל ולסלסל כמה שעות ללא הועיל מאומה, משא"כ כשלומדים מהרש"א מבינים פשט בדברי חז"ל על בוריים, והגדיל החזו"א לכתוב, שמהרש"א הוא מתנה טובה שניתנה לישראל לזכות בה הדורות הבאים אחריו.
