הניצוץ היהודי שהודלק אחרי עשרות שנים אברך ירושלמי שגר באשקלון, זכה לראות כיצד הצעתו לשלם עבור ניקיון, הובילה יהודי שהיה רחוק ממצוות לבית הכנסת, בדיוק ביום היארצייט של אביו.

ההפתעה הגדולה מחכה לסוף התפילה. אותו שכן אומר קדיש יתום! מה קרה? מה הסיפור? אני ממש תמה.
אנחנו יוצאים מבית הכנסת וממשיכים לכספומט. בדקה הקרובה מתברר לי, שרק חשבתי שכל הסיבה לכך שהוא הולך איתי היא הכסף שמגיע לו בעבור הניקיון. הסיבה האמיתית הייתה אחרת לגמרי, סיבה מופלאה שסובב המקבץ נדחי עמו ישראל; שהרי כך אמר לי השכן בעיניים בורקות, "היום היארצייט של אבא שלי"...
אני גר בירושלים, ומצודתי פרושה עד אשקלון, שם אני משכיר דירה שקניתי להשקעה. בקיץ האחרון עשיתי את דרכי לאשקלון, כדי לתקן את הטעון תיקון בדירה שבבעלותי. סידרתי את העניינים בדירה, וכשיצאתי ממנה פגשתי בשכן שגר בבניין. הוא הבין שאני בעל הדירה, ואמר לי: "דע לך שאני מנקה את הבניין בכל שבוע, ואף אחד לא משלם לי".
האמת היא שמעולם לא נתתי את דעתי לניקיון של כל הבניין. הרי זה עניין שקשור לדיירים בינם לבין עצמם. כפי המציאות המוכרת לכולנו, לא המשכיר צריך לשלם לוועד הבית, אלא הדייר ששוכר את הדירה ונהנה מהניקיון ומהמעלית.
אבל אני לא נכנסתי לקטנות. אמרתי לשכן, "אתה צודק! צריך לשלם לך, ואני רוצה לשלם לך. רק בעיה אחת קטנה יש לי: אין לי כאן כסף מזומן. אם אתה רוצה, אשמח שתבוא איתי לכספומט קרוב, ואני אוציא כסף מהבנק ואתן לך".
"בסדר גמור", שמח השכן בהצעה, "אני בא איתך".
הלכנו יחד לכיוון הבנק, ואז הבחנתי בבית כנסת. אמרתי לשכן, "עדיין לא התפללתי מנחה. תסכים להיכנס לבית הכנסת לתפילת מנחה?"
"למה לא, בעצם?" שאל השכן, "אף פעם אני לא מתפלל, אבל זה בהחלט רעיון טוב".
אנחנו מכוונים את צעדינו לבית הכנסת, והשכן אומר לי בגילוי לב, "אתה יודע? בדיוק בבית הכנסת הזה ערכו לי את מסיבת הבר מצווה. מאז לא דרכתי כאן".
אני רואה שהניצוץ היהודי נדלק אצלו, ומתרגש לחשוב שבזכותי יעמוד יהודי בפעם הראשונה מאז הבר מצווה שלו ויתפלל מנחה.
אנחנו מצטרפים למניין, ובברכת 'השיבנו' אני חושב עליי, על השכן של השוכר, וגם על אלו שלא זכו ללכת עם איזה אברך חרדי לכיוון הכספומט ולהיכנס בדרך לבית הכנסת.
ההפתעה הגדולה מחכה לסוף התפילה. אותו שכן אומר קדיש יתום! מה קרה? מה הסיפור? אני ממש תמה.
אנחנו יוצאים מבית הכנסת וממשיכים לכספומט. בדקה הקרובה מתברר לי, שרק חשבתי שכל הסיבה לכך שהוא הולך איתי היא הכסף שמגיע לו בעבור הניקיון. הסיבה האמיתית הייתה אחרת לגמרי, סיבה מופלאה שסובב המקבץ נדחי עמו ישראל; שהרי כך אמר לי השכן בעיניים בורקות, "היום היארצייט של אבא שלי"...

