מדירה שכורה לדירה משלי: סיפור מופלא על ירושלמי שנאלץ לפנות את דירתו, וכיצד ביטחונו בה', ויחד עם זה חיזוק של "שער הביטחון", הוביל אותו למצוא הלוואה ולרכוש דירה משל עצמו.
רק המחשבה על הקרטונים וההובלה עשתה לי רע, אבל התחושה הקשה לא ארכה הרבה זמן. הקשר שלי לשער הבטחון של חובות הלבבות לא נולד היום. זה שנים שאני מקושר לספר היקר הזה, מעיין בו ולומד אותו לעומק. אני מסוגל לשבת על קטע במשך שעתיים תמימות בהן אני מפנים אל תוכי את האוצרות היקרים שהוא מנחיל, כך שעכשיו, בשעת ניסיון, צפו ועלו הטיעונים הנכונים וההגיוניים, דיבורי אמונה ובטחון שהשתרשו עמוק בתוכי במשך השנים.
אני יהודי מירושלים. כן, מירושלים ממש. אם פעם הייתי חוצניק, אזי היום, אחרי עשר שנים של מגורים בארץ, אני כבר ממש ירושלמי.
זה שבע עשרה שנים שאני נשוי ברוך ה'. אחרי שבע שנות נישואין עלינו לארץ הקודש, וקבענו את משכננו בעיר הקודש והמקדש, בדירה שכורה השייכת ליהודי, עשיר גדול שחי לו בחוץ לארץ. העשיר השכיר לנו את הדירה במחיר נמוך מהמקובל באזור, ואנחנו גרנו בה חודש אחרי חודש ושנה אחרי שנה, כמעט בלי שהוא יעלה את המחיר. ידעתי להעריך את העובדה שהשכירות שלנו נמוכה, והודיתי לה' על כך.
והנה יום אחד התקשר אליי בנו של המשכיר, ובישר לי בשורה: אחותו התארסה. ולא די בזאת, אלא אפילו דירה כבר מוכנה בשבילה, הלא היא הדירה שבה אני גר! זו הדירה ששייכת לאב העשיר, ועתה הגיע הזמן שבתו תעלה לארץ ותגור בה. אי לכך, עליי לפנות את הדירה.
הבשורה נפלה עליי כרעם ביום בהיר. אני רגיל לדירה הזאת כבר שנים, היא כל כך מתאימה לי ואני מתאים לה, מה פתאום לשנות סדרי עולם ולהתחיל לחפש דירה אחרת? ומי יודע, איך נסתדר? הרי מחירי השכירות בסביבה הם כמעט כפולים מהמחיר שאני משלם עכשיו.
רק המחשבה על הקרטונים וההובלה עשתה לי רע, אבל התחושה הקשה לא ארכה הרבה זמן. הקשר שלי לשער הבטחון של חובות הלבבות לא נולד היום. זה שנים שאני מקושר לספר היקר הזה, מעיין בו ולומד אותו לעומק. אני מסוגל לשבת על קטע במשך שעתיים תמימות בהן אני מפנים אל תוכי את האוצרות היקרים שהוא מנחיל, כך ש עכשיו, בשעת ניסיון, צפו ועלו הטיעונים הנכונים וההגיוניים, דיבורי אמונה ובטחון שהשתרשו עמוק בתוכי במשך השנים.
וגם כך לא היה לי קל, אבל ידעתי מהו הלך הרוח המתבקש ממני. התחלתי מיד להודות לקב"ה על רוב רחמיו וחסדיו עמדי, על שבע עשרה שנות נישואין מאושרות, על בנים ובנות ומשפחה נפלאה, על הזכות לגור בארץ הקודש, ועל הדירה הנאה שבה גרתי עד היום הזה בתנאים טובים במיוחד. כך הלכתי לכולל כשזמזום על שפתיי, ובעוברי בסמטה שקטה, ללא עוברים ושבים, אף פצחתי בריקוד קל של הודיה לה' על כל טובותיו.
למרות הכול, כשהגעתי לכולל זיהה מיד החברותא שעובר עליי משהו. "ממה אתה מודאג?" הוא שאל אותי, ואני סיפרתי לו.
הוא לקח את זה קשה עוד יותר ממני, התחיל לנחם אותי ולהשתתף עימי, אבל אני הרגשתי שהעיסוק בענייני הדירה לא עושה לי טוב. חשבתי שעדיף לא לדבר על זה כרגע. שני דברים קיבלתי על עצמי באותם רגעים: להתחזק באמונה בלי לעשות עסק מהסיפור של הדירה, ולספר בבית על הטלפון מהבן של המשכיר – רק בעוד שבועיים.
החלטתי שבשבועיים האלה אלמד את שער הבטחון, ואחזק בתוכי את ההכרה שהכול מה', שהכול לטובה, ושהוא כל יכול ללא שום פקפוק. הוא עזרני, הוא עוזרני והוא יעזרני. הוא סידר לי דירה עד היום, והוא יסדר לי דירה מוצלחת מהיום. כלל אין סיבה לדאוג!
ואכן, בפרק הזמן הזה התחזקתי מאוד, וכאשר הגעתי לשיחה עם אשתי על המצב החדש, להודעה שעלינו לעבור דירה, סיפרתי הכול בשלוות נפש, מה שהשפיע מאוד על האופן שבו היא קיבלה את הדברים, ברוך ה'.
עתה פניתי גם להשתדלות טכנית, ונכנסתי לעובי הקורה, קורות ביתנו העתידי. התעניינתי בין חברים על דירה לשכירות, ואחד מחבריי אמר לי, "אולי הגיע הזמן שתקנה דירה?"
"לקנות?" השתוממתי לגמרי מהרעיון.
"כן. לקנות. בגיל שלך כבר אפשר לחשוב על כך", הוא חייך. בעוד שנים מעטות הגיל שלי יהיה כבר הגיל שבו הוריי חיתנו את בנם הבכור.
באותו רגע ביטלתי את הרעיון מכול וכול. הרי גם אם אקנה דירה בתנאים טובים של משכנתא, אצטרך להביא בתחילה הון עצמי של כמה מאות אלפים, ואין לי קצה של מושג מניין אשיג אותו.
אבל אחר כך, בלילה, הרעיון לא נתן לי מנוח. אולי באמת כדאי לקנות דירה? אולי זה לא כזה מופרך? אולי יש כאן איתות משמיים שעליי לפעול בכיוון? אולי בעצם זה מה שה' רוצה ממני? נזכרתי שפעם אבא של חבר שלי הציע שיעניק לי הלוואה גדולה לקניית דירה. באותו זמן לא נעניתי להצעה, ובינתיים האב נפטר. הבן ירש אותו, ונעשה גביר בעצמו. החלטתי שבשביל ההשתדלות אפנה אליו.
התקשרתי אליו, והופתעתי מהתגובה החמה של החבר. הוא הציע את עזרתו בשמחה גדולה, ונתן לי הלוואה בסכום משמעותי ביותר, בתנאים נוחים מאוד. מכאן כבר קצרה הייתה הדרך לקניית הדירה. ברוך ה' מצאנו דירה מתאימה, ומאז מידי חודש אנחנו מצליחים ברחמי ה' ובחסדיו המרובים לכסות את תשלום המשכנתא וההלוואה.
במבט לאחור, ניתן להיווכח כי אכן רצון ה' היה שאקנה דירה, כי בסוף האחות שהתחתנה לא הגיעה לגור בדירה השכורה ההיא. כל הסערה לא הייתה אלא בשבילי, שאקום כבר לקנות את הדירה שהקב"ה הכין לי.
אמנם אפשר לומר ש'החלקנו' לתוך הדירה, אבל גם זה היה תהליך שדרש הרבה בטחון ואמונה, שלא ליפול לדאגה או לעצבנות. בימים שלמדתי את שער הבטחון הצלחתי לשמור על קור רוח ושלווה, ובימים שלא – אז לא.
ראיתי בחוש איך רק ה' עוזי ומגיני. תמיד כאשר בטח בו ליבי – נעזרתי.
