אַתְּ פְּתַח לוֹ: מה גרם לרב להתעקש דווקא על פועל פשוט שלא רצה לתרום? סיפור מדהים על השגחה פרטית, על שמות זהים שהולידו שותפות נצח, ועל הברכה המופלאה שמתחילה במאה דולר ומסתיימת תחת החופה.
בשנה הבאה חזר הרב בעדני לאותו מפעל, התרים את בעל הבית, ופנה לצאת לדרכו. והנה פתאום הוא שומע קול: "הרב! הרב! מדוע אתה לא בא אלי?" הוא מתבונן ורואה את אותו יהודי. "אני עומד בדיבורי", אמר הרב. "ביקשת שזו תהיה הפעם האחרונה". - אמר לו היהודי: "הרב אמר שמי שיש לו קשר לתורה לא מפסיד לא ברוחניות ולא בגשמיות, ואכן התורה החזירה לי פי כמה! העלו אותי בדרגות רבות, ואני מרוויח הרבה. כעת אני מבקש שהרב יבוא אלי בכל שנה!"
רבי שמעון בעדני זצ"ל היה נוסע מידי פעם לחוץ לארץ. היתה לו מטרה להרבות כבוד שמים בכל מקום, ומלבד זאת הוא גם היה אוסף כסף לכולל שלו.
דרך הפעולה שלו הייתה לפנות לכמה גבירים שמאד כיבדו אותו, וכל גביר אימץ אברך, ודאג לתשלום המלגה שלו.
פעם הגיע הרב בעדני למפעל גדול ליהלומים, ובעל הבית קיבלו ונתן לו סכום הגון.
"יש לך פה פועל יהודי שאוכל להתרים אותו?" שאל אותו הרב. "לא משנה כמה הוא יתן, אני רוצה לְזַכּוֹת אותו שתהיה לו שייכות לתורה. כשיש ליהודי קשר לתורה - החיים שלו משתנים!"
אמר לו בעל הבית: "יש פה פועל מתחיל שחובש כיפה והגיע מארץ ישראל, אבל לא נראה לי שזה יעניין אותו".
הרב בעדני ניגש אל הפועל ואמר: "יש לי כולל בארץ ישראל. לא אכפת לי כמה תתרום עבורו, אבל אני רוצה שיהיה לך קשר לתורה!"
אמר לו אותו יהודי: "כבוד הרב! אני מכבד רבנים, אך הנח לי לנפשי! לא באתי מישראל כדי לתת תרומות, את זה היה לי גם בארץ! באתי להרוויח ולחסוך!"
הרב בעדני ניסה בדרך אחרת: "יש לי אברך בכולל ששמו ושם משפחתו זהים ממש לשלך! אולי אתם מאותו שורש נשמה... תן לו משהו!"
"זה מוצא חן בעיני!" אמר היהודי, והושיט לרב שטר של מאה דולר... "אבל זו הפעם האחרונה שהרב מתרים אותי!"
הרב בעדני שמח. עוד יהודי שיש לו קשר לתורה!
"דע לך שלא תפסיד מכך מאומה, לא בגשמיות ולא ברוחניות. התורה מחזירה ובגדול!"
בשנה הבאה חזר הרב בעדני לאותו מפעל, התרים את בעל הבית, ופנה לצאת לדרכו. והנה פתאום הוא שומע קול: "הרב! הרב! מדוע אתה לא בא אלי?"
הוא מתבונן ורואה את אותו יהודי.
"אני עומד בדיבורי", אמר הרב. "ביקשת שזו תהיה הפעם האחרונה".
אמר לו היהודי: "הרב אמר שמי שיש לו קשר לתורה לא מפסיד לא ברוחניות ולא בגשמיות, ואכן התורה החזירה לי פי כמה! העלו אותי בדרגות רבות, ואני מרוויח הרבה. כעת אני מבקש שהרב יבוא אלי בכל שנה!"
חלפו מספר שנים, והנה פעם אחת הרב מגיע לבית החרושת ורואה שאותו יהודי איננו. הוא שאל אודותיו, והתשובה הייתה, שהוא התעשר והפך לגביר גדול, ופתח מפעל משלו במקום אחר.
הרב בא אל אותו יהודי, וזה קיבלו בשמחה ובמאור פנים והעניק לו תרומה הגונה.
אט אט התהפך אותו יהודי לגמרי, הפך לבעל צדקה גדול והתקרב לתורה, ובנו הלך ללמוד בישיבה ונעשה תלמיד חכם חשוב.
את הסיפור הזה סיפר הרב בעדני בעצמו בשבע ברכות של בן אותו גביר עם בת האברך שבו תמך. אותו אברך הפך לראש כולל וחיבר ספרים, וחתנו - בן הגביר - הוציא את ספריו.
