סיפור מדהים על אברך בן תורה שהזמין קייטרינג, והתאריך נרשם לא נכון, וכיצד תפילתו מעומק הלב ולימודו בתורה הובילו לכך שבעל אולם אחר הכין את האוכל מראש, בלי שידע למי.
צלצל אליהם, ואז התברר שהאירוע רשום אצלם ליום המחרת... הטעות נבעה מכך שהוא הזמין אותם לתאריך כ"ב חשוון. הוא התכוון לאור לכ"ב, אבל באולמות קוראים ללילה שלמחרת כ"ב חשון. לא היה בא בחשבון לדחות את בר המצוה ביום – כל האורחים כבר בדרך... ומבחינת הקייטרינג לא היה בא בחשבון להתארגן להיום.
כשסגר את הטלפון הרגיש שהשמים נופלים עליו. הרים ידיו אל על ואמר: "ריבונו של עולם אני פונה אליך שתעזור לי", פנה לחדר צדדי והחל ללמוד.
סיפר הרב דינר על אברך, מקרית ספר, בן תורה, עמל בתורה וירא שמים, שעשה בר מצוה לבן שלו. הוא רצה לחסוך את הכסף שעולה אולם, והחליט לערוך את סעודת המצווה בוילה של ההורים שלו במתתיהו, שם יש להם חצר גדולה. הוא הזמין מאתים איש וקייטרינג שיביא לו לשם את הסעודה.
הוא הגיע למקום בשעה שבע בערב עם כל המשפחה, כולם לבושים, חגיגיים ומחויכים. בדרך כלל הקייטרינג מגיע זמן ניכר מוקדם יותר, לארגן את האירוע. להפתעתו הם לא היו במקום.
צלצל אליהם, ואז התברר שהאירוע רשום אצלם ליום המחרת... הטעות נבעה מכך שהוא הזמין אותם לתאריך כ"ב חשוון. הוא התכוון לאור לכ"ב, אבל באולמות קוראים ללילה שלמחרת כ"ב חשון. לא היה בא בחשבון לדחות את בר המצוה ביום – כל האורחים כבר בדרך... ומבחינת הקייטרינג לא היה בא בחשבון להתארגן להיום.
כשסגר את הטלפון הרגיש שהשמים נופלים עליו. הרים ידיו אל על ואמר: "ריבונו של עולם אני פונה אליך שתעזור לי", פנה לחדר צדדי והחל ללמוד.
אשתו הרימה טלפונים לכמה קייטרינגים: "אנחנו צריכים אירוע לעכשיו למאתיים איש"... אך מכולם קיבלה את אותה התשובה: "אין אפשרות! קייטרינג שמכבד את עצמו נערך מראש לכל אירוע ולא משתמש בשאריות..."
בתור מוצא אחרון, החליטה להתקשר לאולמות שמחה. שם מכינים אוכל בכמויות, אולי להם יש. לצערה הרב גם שם לא השיגה כלום. לא נותר לה אלא להצטרף לתפילות בעלה: "מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה' "...
חצי שעה מאוחר יותר היא מקבלת טלפון מאחד האולמות שאליהם התקשרה: "מתברר שאנחנו כן יכולים לערוך לכם את האירוע. נגיע עם צוות גדול ותוך זמן קצר הכל יהיה ב"ה מוכן לשביעות רצונכם המלאה"... היא לא שאלה שום שאלה. לא כמה עולה? לא איזו מנה יש? העיקר שיבואו...
האירוע היה ב"ה מושלם! כשנגמר, שאל האברך את בעל האולם: "מה קרה פתאום? הרי בתחילה אמרתם לא, איך בסוף נהיה כן"?
השיב לו בעל האולם: "קרה לי דבר שבחיים לא קרה לי. כל מי שמזמין אצלי אירוע אני כותב בצורה מסודרת את השם, כתובת, טלפון, איש קשר ובנוסף גם לוקח מקדמה. לתאריך של היום רשמתי: 'שבע ברכות. מאתים מנות. משה'. לא טלפון ולא מקדמה. אמרתי לעצמי: אם הוא לא שילם מקדמה, כנראה שאני מכיר אותו... והחלטנו שאנחנו חייבים להכין את האירוע. הכנו מאתים מנות ואנחנו מחכים. שבע וחצי - והבן אדם לא מגיע. שבע ברכות מתחיל לעתים מאוחר והחלטנו לחכות... אולם משחלף עוד זמן, ושום דבר לא נראה באופק, הבנו שכנראה נפלה כאן איזושהי טעות, ולא סגרנו את האירוע הזה. התקשרתי אליך והבאתי לכם את כל המנות, וגם המחיר שתשלמו יהיה המחיר הרגיל, למרות שהאוכל היה ברמה גבוהה יותר"
אמר אותו אברך: "אומרים לי שאני לא עשיתי כלום לטובת האירוע. שאני כל היום רק יושב ולומד... אמר הקב"ה: אני אראה לך חיבה מיוחדת ששמורה לעמלי תורה! אף פעם בהיסטוריה לא קרה, שאדם התקשר להזמין אירוע, ובעל האולם שכח ולא רשם את שמו. זה נס בתוך נס. ובשביל מי נעשה כל הנס הזה? בשביל מי שעמל בתורה. מי שלוקח לביתו את הקב"ה".
