אומר לאדם שיוכל להפטר מן הדין בטענת החיגר והסומא
עצה וסגולה יומית:
ז' ימות השבוע לעומת ז' ספירות הבנין
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם (בראשית א א-ב). אִם אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת וְכוּ' בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט רֶמֶז דְּרָשׁ סוֹד, שֶׁהֵן הֵנָּה לְעֻמַּת שִׁבְעָה עַמּוּדֵי עוֹלָם כּוֹרְתֵי בְּרִית בַּסַּד מִבַּיִת וּמִחוּץ, דְּהַיְנוּ בִּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, גּוּפוֹת וּנְשָׁמוֹת וְכוּ', וְכַיָּדוּעַ מֵרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (אדם ישר, סדר האצילות בקיצור), שֶׁהַפְּנִימִיּוּת הֵמָּה חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת נֵצַח הוֹד יְסוֹד מַלְכוּת וְכוּ', שֶׁזֶּה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים, יָמִים לְעֻמַּת כּוֹרְתֵי בְּרִית עַמּוּדֵי עוֹלָם הַיְדוּעִים, שֶׁשָּׁרְשָׁם וּמְקוֹרָם וּפְנִימִיּוּתָם חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת נֵצַח הוֹד יְסוֹד מַלְכוּת, שִׁבְעָה סְפִירוֹת הַבִּנְיָן. דְּהַיְנוּ אַבְרָהָם יוֹם א', 'חֶסֶד לְאַבְרָהָם' (מיכה ז כ), יוֹמָא דְּכֻלְּהוּ יוֹמֵי וְכוּ'. יִצְחָק יוֹם ב', גְּבוּרָה, 'פַּחַד יִצְחָק' וְכוּ' (בראשית לא מב). יַעֲקֹב יוֹם ג', תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. מֹשֶׁה יוֹם ד', נֵצַח יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא יְשַׁקֵּר וְכוּ'. אַהֲרֹן יוֹם ה', הוֹד וְהָדָר לְבוּשׁוֹ וְכוּ'. יוֹסֵף יוֹם ו', יְסוֹד, 'וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם' וְכוּ' (משלי י כה). דָּוִד יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ, מַלְכוּת בַּת שֶׁבַע, 'שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ' וְכוּ' (שמות לא יז). וַהֲגַם שֶׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א ה:) שֶׁיּוֹם ד' לְעֻמַּת מַלְכוּת שָׁמַיִם וְכוּ', עַיֵּן מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ (ה:) שֶׁשָּׁם מְבֹאָר מִשֵּׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, וְזֶה וְזֶה צָדְקוּ יַחְדָּו וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּלְעוֹלָם יוֹם ד' הוּא נֵצַח כַּיָּדוּעַ וְכוּ'.
(פתח האוהל פר' בראשית)
ווארט יומי:
אומר לאדם שיוכל להפטר מן הדין בטענת החיגר והסומא
זֹאת וְעוֹד, כֵּיוָן שֶׁנִּטְמְעוּ מְבַקְּשִׁים אֵיזוֹ תַּחְבּוּלָה שֶׁאִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּתָּבְעוּ לְדִין בְּאוֹתוֹ עוֹלָם יִפְטְרוּ עַצְמָם, וְהַתַּחְבּוּלָה הִיא כְּמוֹ טַעֲנַת הַחִגֵּר וְהַסּוּמָא (סנהדרין צא.), שֶׁהִנִּיחָם בַּעַל הַתְּאֵנָה לִשְׁמֹר הַתְּאֵנָה, וְהֵם עָשׂוּ תַּחְבּוּלָה וְהַחִגֵּר רָכַב עַל הַסּוּמָא, וּכְשֶׁבָּא בַּעַל הַתְּאֵנָה לֹא מָצָא תְּאֵנִים יָפוֹת שֶׁהָיוּ בַּתְּאֵנָה, אָמַר לָהֶם, מַה זֶּה עֲשִׂיתֶם, אָמַר לוֹ הַחִגֵּר, וְכִי אֲנִי יָכוֹל לַעֲלוֹת לַתְּאֵנָה, וְהַסּוּמָא אָמַר לוֹ, וְכִי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאוּכַל לִבְרֹר הַיָּפוֹת, אָמַר לָהֶם בַּעַל הַתְּאֵנָה, וְכִי אֲנִי שׁוֹטֶה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לְהַטְעוֹת אוֹתִי, מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם אֲנִי יוֹדֵעַ, עָמַד וְהִרְכִּיב הַחִגֵּר עַל הַסּוּמָא, אָמַר לָהֶם, כָּזֶה עֲשִׂיתֶם, וְיִסְּרָם וְהִלְקָם עַל כָּךְ. כָּךְ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, הָרְשָׁעִים הַשּׁוֹטִים כָּךְ אוֹמְרִים, הַגּוּף אוֹמֵר, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם, הַנְּשָׁמָה הִיא שֶׁעָשְׂתָה, שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ. וְהַנְּשָׁמָה אוֹמֶרֶת, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי אֵין לִי יָדַיִם וְלֹא רַגְלַיִם וְלֹא גּוּף. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי לְפָנַי אַתֶּם עוֹשִׂים תַּחְבּוּלָה שֶׁל שֶׁקֶר, מִיָּד מַחֲזִיר הַנְּשָׁמָה לַגּוּף וְאוֹמֵר לָהֶם, כְּשֶׁהֱיִיתֶם בִּשְׁנֵיכֶם כָּךְ עֲשִׂיתֶם, וּמַעֲנִישׁ לָהֶם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְאַחַר כָּךְ מַעֲנִישׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
