השב בתשובה נפטר מעונש כרת ומיתה בחסד ה'

עצה וסגולה יומית:

סגולת הלומד מתוך צרה

כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי (תהלים קיט פג). כָּאן בָּא לוֹמַר, דְּאַף עַל גַּב שֶׁהָיָה בְּצָרָה גְּדוֹלָה לֹא עָזַב קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (אבות פ"ד מ"ט) 'כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר' וְכוּ'. וְעֹנִי כּוֹלֵל עֲנִיּוּת וְצָרוֹת וְיִסּוּרִין, דְּכֻלָּם בִּכְלַל עֹנִי הֵם, וְעֹשֶׁר כּוֹלֵל עֹשֶׁר וּמְנוּחָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, דְּכֻלָּם בִּכְלַל הָעֹשֶׁר הֵם. וּבָא עַכְשָׁו לוֹמַר, דְּגַם זְכוּת זוֹ תִּהְיֶה לוֹ עַכְשָׁו לְעֵזֶר וּלְסִיּוּעַ כְּדֵי שֶׁתְּקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ עַל הַהַשָּׂגָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ:

תורה מתוך צער זכותה מרובה

וְהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד הָאָדָם בְּעֵת צָרָתוֹ, גְּדוֹלָה זְכוּתָהּ הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קה"ר ב ט) עַל מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ב ט) 'אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי', 'חָכְמָתִי' שֶׁלָּמַדְתִּי בְּ'אַף' הִיא שֶׁ'עָמְדָה לִּי', דְּהַיְנוּ שֶׁלָּמַד חָכְמָה אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בַּחֲרוֹן אַף וְצָרָה גְּדוֹלָה. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁגָּדוֹל כֹּחַ זְכוּת הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מִתּוֹךְ צָרָה, לַלּוֹמְדָהּ מִתּוֹךְ מְנוּחָה. וְזֶה שֶׁאָמַר כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר, דְּהַיְנוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ הָכִי חֻקֶּיךָ שֶׁהֵם מִצְוֹת עֲשֵׂה וְתוֹרָה בִּכְלָלָם, לֹא שָׁכָחְתִּי:

(אלף בינה, תהלים קיט אות כ)

ווארט יומי:

השב בתשובה נפטר מעונש כרת ומיתה בחסד ה'

'וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ' וְגוֹ' (דברים י, יב).

וְאֶפְשָׁר לוֹמַר, דְּהִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר כא ו) אֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה, מִשּׁוּם דְּשָׁיְכָא בְּכָל [עֵת]. וְהִנֵּה יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁאָדָם חַיָּב עֲלֵיהֶם כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת, וְעַל יְדֵי תְּשׁוּבָה וְיִסּוּרִין נִתְפַּטֵּר מִן הַכֹּל וְסָר עֲוֹנוֹ וְחַטָּאתוֹ תְּכֻפַּר (יומא פו.), אַךְ אִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּהֶכְרֵחַ יַגִּיעַ עָלָיו כָּל מִשְׁפַּט הַכָּתוּב. וְהָאֵל יִתְבָּרַךְ מֵרֹב רַחֲמָנוּתוֹ, אִם עָשָׂה הָאָדָם תְּשׁוּבָה פּוֹטְרוֹ מִכָּל דִּינֵי כָּרֵת וּמִיתָה, וְזֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה, כְּלוֹמַר, אִם בָּא עִמְּךָ ה' יִתְבָּרַךְ בְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב, הֲרֵי אַתָּה חַיָּב בִּכְרִיתוֹת וּמִיתוֹת, אָמְנָם מֵרֹב רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ פּוֹטֶרְךָ מִכָּל זֶה, וְלֹא שָׁאַל מֵעִמְּךָ כִּי אִם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מִיִּרְאָה וְאַהֲבָה, וּבָזֶה 'וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר' (ישעיה ו ז):

(פיתוחי חותם פרשת עקב)