חינוך בית חדש רומז לקנין הנפש

עצה וסגולה יומית:

בקבלת שבת מתגלה שליש החסד

וּמְפָרֵשׁ קְרָא וְאָזֵיל, תֵּדַע אֵימָתַי מִתְגַּלֶּה שְׁלִישׁ חֶסֶד זֶה הָרָמוּז בְּמִלַּת 'שִׂמְחָה', הוּא בִּזְמַן 'מַעֲנֵה פִיו', דְּהַיְנוּ בְּעֵת חֲזָרַת תְּפִלָּה בְּשַׁחֲרִית, שֶׁיֵּשׁ עֲנִיָּה בְּקוֹל רָם, שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְסַדֵּר חֲזָרַת הַתְּפִלָּה וְהַקָּהָל עוֹנִים אַחֲרָיו. זֹאת וְעוֹד, בִּשְׁעַת קַבָּלַת שַׁבָּת מִתְגַּלֶּה, וְזֶהוּ 'וְדָבָר בְּעִתּוֹ', קָרֵי בֵּיהּ 'בְּעֵת ו'', ו' רוֹמֵז לְיוֹם הַשִּׁשִּׁי בְּקַבָּלַת שַׁבָּת בָּעֶרֶב, וְזֶהוּ 'בְּעִתּוֹ', דְּהַיְנוּ בְּעֵת קַבָּלַת שַׁבָּת בְּיוֹם שִׁשִּׁי. זֹאת וְעוֹד, מִתְגַּלֶּה בְּיוֹם הַמִּילָה, וְזֶהוּ 'מַה טּוֹב', הִיא הַמִּילָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות ב ב) 'וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא', שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר 'טוֹב' אֶלָּא עַל דָּבָר הַשָּׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וּלְפִיכָךְ בְּיוֹם הַמִּילָה שֶׁנִּשְׁלָם הָאָדָם וּמִתְגַּלֶּה בּוֹ שַׁדַּי, אָז נִקְרָא 'טוֹב'.

(מחשוף הלבן פר' תולדות)

ווארט יומי:

חינוך בית חדש רומז לקנין הנפש

וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה (כ ה-ז).
וְזֶהוּ שֶׁרָמְזָה הַתּוֹרָה בְּכָאן, וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, הֵם הַמַּלְאָכִים הַמַּכְרִיזִים בְּכָל יוֹם, וְאוֹמְרִים מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, בַיִת חָדָשׁ הִיא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא מֵעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, 'נֶפֶשׁ' גִּימַטְרִיָּא 'זֶהוּ בַּיִת'. וּפֵרוּשׁ אֲשֶׁר בָּנָה, דְּהַיְנוּ כְּבָר בְּנוּיָה נַפְשׁוֹ מִשְּׁעַת יְצִירָתוֹ, וְהָוֵי כְּאִלּוּ הוּא בְּנָאָהּ דִּיצִירָתוֹ גָּרְמָה בִּנְיָנָהּ, אֲבָל עֲדַיִן לֹא זָכָה לָדוּר בְּתוֹכוֹ, דְּאֵינוֹ זוֹכֶה לָדוּר בְּתוֹכוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וְצָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּתְעוֹרֵר וְיָבִין וְיַכִּיר, וְכִי יֵשׁ שְׁטוּת שֶׁמְּאַבֵּד טוֹבָתוֹ בְּיָדוֹ יוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁהֲרֵי בֵּיתוֹ בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל וְנָכוֹן וּמְזֻמָּן לוֹ, וְהוּא עוֹזְבוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָדוּר בּוֹ, אֵין לְךָ שׁוֹטֶה וּכְסִיל וָבַעַר יוֹתֵר מִזֶּה. וְזֶהוּ נַמִי שֶׁאוֹמְרִים הַמַּלְאָכִים הַמַּכְרִיזִים בְּהַכְרָזָתָם, שֶׁכַּוָּנָתָם כָּךְ הִיא, מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, דְּהַיְנוּ מִי הָאִישׁ הַשּׁוֹטֶה שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר כָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָדוּר בּוֹ, וְכֵן נַמִי מִלַּת הָאִישׁ עִם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת גִּימַטְרִיָּא 'שׁוֹטֶה', דְּהַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הָעוֹשֶׂה הַדָּבָר הַזֶּה שׁוֹטֶה הוּא. לָכֵן בְּעוֹדֶנּוּ חַי צָרִיךְ שֶׁיִּתְעוֹרֵר וִיתַקֵּן מַעֲשָׂיו, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה וְיַשִּׂיג לָקַחַת לוֹ הַנֶּפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה טֶרֶם שֶׁיָּמוּת, שֶׁאִם נִצְּחוֹ הַיֵּצֶר הָרָע וּמֵת בְּלִי תְּשׁוּבָה בְּהֶכְרֵחַ אִישׁ אַחֵר יִקַּח הַנֶּפֶשׁ הַהִיא וְהוּא נִשְׁאָר רֵיקָם מִמֶּנָּה, לָכֵן יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, דְּהַיְנוּ יֵלֵךְ מִדֶּרֶךְ הָרָעָה שֶׁיֵּצֶר הָרָע מַתְעֵהוּ לָלֶכֶת בָּהּ, וְיָשֹׁב לְדֶרֶךְ טוֹבָה וִישָׁרָה שֶׁהִיא גּוֹרֶמֶת לוֹ לְהַשִּׂיג נַפְשׁוֹ, וְזֶהוּ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, דְּהַיְנוּ נַפְשׁוֹ הַמּוּכֶנֶת לוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמָּא יְנַצְּחֶנּוּ יֵצֶר הָרָע בַּמִּלְחָמָה וְיָמוּת בְּלִי תְּשׁוּבָה, וְאָז אִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ, יִזְכֶּה בְּאוֹתָהּ נֶפֶשׁ וְהוּא נֶאֶבְדָה מִמֶּנּוּ, לָכֵן בְּעוֹדֶנּוּ חַי יִתְעוֹרֵר וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ.

(מחשוף הלבן)