רשב"י מגודל עמלו בתורה היה פטור מהתפילה
עצה וסגולה יומית:
באהבת חינם נתעלה רבי שמעון משאר תלמידי ר"ע
אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹקִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ (תהלים מה ח). אֶפְשָׁר לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סב:), דְּרַבִּי עֲקִיבָא הוּא שֶׁלִּמֵּד לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הַתּוֹרָה וְהָיָה רַבּוֹ, וְהָיָה לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים, וְכֻלָּם בִּשְׁבִיל שִׂנְאַת חִנָּם נִפְטְרוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת, לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד, וְהֶעֱמִיד אַחַר כָּךְ חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אֶחָד מֵהֶם. וְאִם נִשְׁאֲרוּ הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים הָיוּ כֻּלָּם חֲבֵרִים לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, כִּי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נִקְרָאִים חֲבֵרִים זֶה לָזֶה. וְגַם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם צִוָּה לַחֲבֵרָיו שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְרֵעוּת, וְלֹא יִגְרְמוּ שֶׁתִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם שִׂנְאַת חִנָּם [וכו']. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם יִגְרְמוּ שֶׁתִּהְיֶה שִׂנְאַת חִנָּם בֵּינֵיהֶם הִיא רָעָה גְּדוֹלָה לָעוֹלָם:
וְזֶה שֶׁאָמַר אָהַבְתָּ צֶּדֶק שֶׁהִיא הָאַהֲבָה, וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע שֶׁהִיא הַשִּׂנְאָה, עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹקִים אֱלֹקֶיךָ לִגְדֻלָּה, אַתָּה הַתַּלְמִיד שֶׁבְּתַלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי כֻּלָּם נִטְרְדוּ הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, וְאַתָּה נִתְעַלֵּיתָ מֵהֶם. וְזֶהוּ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים, וְאִם לֹא הָיְתָה בָּהֶם שִׂנְאַת חִנָּם וְנִשְׁאֲרוּ, הָיוּ כֻּלָּם חֲבֵרֶיךָ:
(דורש טוב, דרוש ד' למתן תורה)
ווארט יומי:
רשב"י מגודל עמלו בתורה היה פטור מהתפילה
אֶפְשָׁר לוֹמַר דְּמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ וְלָא פָּסֵיק גִּרְסָא מִפֻּמֵּיהּ, פָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל הָרַשְׁבִּ"י עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שבת יא.).
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, וּמֵרֹב אַהֲבָתִי אוֹתָהּ, אֵינִי פּוֹסֵק מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ בִּזְמַן שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת. וְהַתְּפִלָּה נִקְרֵאת 'שִׂיחָה' כַּיָּדוּעַ (ברכות כו:), וְזֶהוּ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי, דְּהַיְנוּ אֵינִי מַנִּיחַ הַשִּׂיחָה שֶׁל תּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּשִׂיחָה שֶׁל תְּפִלָּה, דְּהַתּוֹרָה הִיא שִׂיחָה וְהַתְּפִלָּה הִיא שִׂיחָה, וְאֵין מְבַטְּלִין שִׂיחָה מִפְּנֵי שִׂיחָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי (שבת פ"א ה"ב) זֶה שִׁינוּן וְזֶה שִׁינוּן וְאֵין מַפְסִיקִין שִׁינוּן מִפְּנֵי שִׁינוּן. וְהַטַּעַם מִשּׁוּם דְּהַתּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ מִתְגַּלִּין לוֹ רָזֵי הַתּוֹרָה כָּאָמוּר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה גְּדוֹלָה בַּחִדּוּשִׁים הַמִּתְחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה, וּבִפְרָט אִם מְחַדֵּשׁ בָּהּ חִדּוּשִׁים עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, אִם תִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ לֹא יִפְסֹק מִן הַתּוֹרָה לִתְפִלָּה.
וְעַל זֶה אָמַר כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה אֵינִי פּוֹסֵק מִן הַתּוֹרָה, רַק הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ הִיא לִי בִּמְקוֹם הַתְּפִלָּה, וְזֶהוּ הִיא שִׂיחָתִי, הַיְנוּ בִּמְקוֹם תְּפִלָּתִי:
