הבלעת פירות שביעית בארגז שלהם

בסוגייתנו דנו בדין מעשר בהמה שנפל בו מום ומותר לאכלו אך אסור למכרו, אם מותר למכור את הבשר בהבלעה, דהיינו שיבליע את דמי הבשר בדמי העור והחלב והגידים והקרנים שבהם אין איסור סחורה. דעת אביי שמעשר בהמה של יתומים התירו למכור בהבלעה, אבל של גדול אסור, כיון שהדבר ידוע שאין העור נמכר בדמים יקרים כל כך, ואפילו בהבלעה ניכר הדבר שמוכר את הבשר ומערים לומר שמבליע את דמיו בדמי העור. ודעת רבא שאף מעשר בהמה של גדול מותר למכור בהבלעה, שימכור לו העור והגידים ביוקר כמו ששוה הכל, ויתן לו הבשר במתנה. והלכה כמותו וכמבואר באליבא דהילכתא, ודנו בגמרא אם מותר להבליע את דמי הבשר בדמי העצמות, ולמסקנת הגמרא אם העצמות הם של בהמה גסה מותר להבליע בהן, כיון שיש בהם שווי שראויים לעשות מהם כלים, ובעצמות של בהמה דקה אין מבליעים. ומסוגייתנו דנו הפוסקים לדבר המצוי בהבלעה בשביעית וכמו שיתבאר.
כתב הרידב"ז (שמיטה ויובל פ"ה הי"ח, שכשם שמצאנו היתר הבלעה בשביעית לענין מסירת דמי שביעית לעם הארץ (רמב"ם שם פ"ח הי"א, כך יש היתר למכור פירות שביעית בהבלעה, ולכן מותר למכור יין של שביעית בהבלעה יחד עם יין של שישית ויחשוב לו את כל הדמים בדמי היין של שישית. ובקונטרס משמרת לבית שבסוף ספר פאת השלחן (מכתב שני עמוד כג כתב החזון נחום שלא מצאנו היתר בהבלעה אלא במסירת דמי שביעית לעם הארץ ולא לענין איסור סחורה, והשיב לו הרידב"ז שמבואר כן בירושלמי (שביעית פ"ז ה"א.
ובחוט שני (שמיטה ויובל פ"ו ה"א עמוד רפב הביא בשם החזון איש שנקט כדעת החזון נחום, שאין היתר הבלעה אלא לענין מסירת דמי שביעית לעם הארץ ולא לענין איסור סחורה, אבל המהרי"ל דיסקין התיר אף איסור סחורה בהבלעה. וכתב שכיון שלא נמסר בפירוש באיזה אופן אסר החזון איש הבלעה, יש לומר שאם אומר בפירוש שהפרי של שביעית ניתן במתנה אין זה בכלל הבלעה האסורה, וכן יש לומר גם בדברי הרידב"ז. וכיון שהבלעה המותרת היא רק באופן זה שפירש בפירוש שנותן את הפרי של שביעית במתנה, אם נמצא הפרי של שביעית מקולקל אין הקונה יכול לחזור על המוכר ולתבוע ממנו את הדמים שנתן לו, כיון שהסכימו ביניהם בפירוש שלא נתן את הדמים אלא על הפירות של שישית, ואת הפירות של שביעית נתן לו במתנה.
וכתב שמשמע בירושלמי (שם שצריך שיהיה איזה יחס בין הפירות של שביעית לבין הפירות של שישית שמבליע בהם, אבל אם מבליע דבר גדול בדבר קטן ניכרת ההערמה ואין ההבלעה מועילה. ולכן כתב שאין להבליע פירות שביעית בארגז שבו הם נתונים, ולומר שהפירות ניתנים במתנה והדמים הם רק תמורת הארגז, וכן אין להבליע היין או השמן בבקבוק שלהם, וכל כיוצא בזה, שההערמה ניכרת ואין זה בכלל היתר ההבלעה.
אך הקשה (שם שער הציון ס"ק צו על זה מהמבואר בסוגייתנו, שלדעת רבא שההלכה כמותו מותר להבליע בשר מעשר בהמה בעצמותיה, אף על פי שערך העצמות נמוך מאוד ביחס לבשר, וההלכה כמותו, ומשמע שיכולים להבליע דבר גדול בדבר קטן, ושלא כנראה בירושלמי. וכתב שאפשר שכיון שבסוגייתנו אין עיקר האיסור אלא מדרבנן התירו גם בהבלעה כזו, אבל בפירות שביעית שעיקר איסור הסחורה הוא מדאורייתא, אין מועלת הבלעה כזו [גם באופנים שלא יהיה האיסור אלא מדרבנן]. והעלה בצ"ע.