ממתי נקרא אדם זקן

בגמ': אבל זקן הגיע לגבורות וגוסס שרוב גוסין למיתה לא (גיטין כח, א).

בשו"ע (אבהע"ז סי' ט ס"א) נפסק שאשה שמתו לה שני אנשים לא תנשא לשלישי החזקה להיות אנשיה מתים.

בב"ש (סק"ו) כתב שאם היה אחד מהם זקן, מקילים ואומרים שאינה קטלנית, ובפתחי תשובה (סק"ב) הביא מחלוקת בזה, וחילק אם הזקן הזה מת על מיטתו אפשר לקלוט ובין אם מתקיים באופן בלתי טבעי עיי"ש.

ובן כמה חשוב זקן, כתב החכמת שלמה (שם) שמשמונים ואילך חשוב זקן, והוכיח כן ממה שאמרו בסוגיין, המביא גט ממדה"י נותנו לה בחזקת שהוא חי, ואמר רבא לא שנו אלא זקן שלא הגיעו לגבורות אבל זקן הגיעו לגבורות לא. ומכיון. שיש לו חזקת חי, יש לה ג"כ דין קטלנית, אבל משמונים ואילך שאם היה מביא גט ממנו היה ספק חי ספק מת אין לה דין קטלנית שמת בגלל שהוא זקן. והוסיף כן נראה לי שספק נפשות הוא וראוי להחמיר בו מה אפשר.

אולם בשו"ת אבני זכרון (ח"א סי' יד) דחה דברי הגרש"ק בחכמת שלמה הנ"ל, שא"כ אם היה בן קנו אנו אומרים את הפליג, לא נאמר שמת מיתה טבעית ונתלה בה בהא בקטלנית, וזה. דבר תימה שעד כמה יחיה ולא ימות באשר הוא סוף האדם.העיקר כהחת"ס (ראה לקמן) שמבן שבעים והלאה חשוב זקן ואינו עולה מן המנין. ע"ש.

ובפרשת מרדכי (סי' טז) כתב שמשים שנה ואילך חשוב זקן וכמפורש במשנה באבות (פ"ה מ"כ) בן שישים לזקנה.

והחת"ס (אבהע"ז א סי' כג) כתב שזקן הוא מבן שבעים, שאילו בן ששים הרי אביי חי שישים שנה (ר"ה יח.) ובגמ' (כתובות סה.) כתוב שאשת אביי הייתה קטלנית, אולם בשו"ת. אבני נזר (אבהע"ז סי' מה) כתב לדחות דבריו, ונקט שזקן הוא בן שישים.

ובשו"ת אגרות משה (אבהע"ז ח"ד סי' מג) הביא דברי הגרש"ק בחכמת שלמה שכתב שזקן הוא בן שמונים, וכתב שדבריו לא מסתבר כלל ולא שייך כלל למה שמבואר בסוגיין לענין חזקת חיים בנתינת גט, ותמה וכי להפוסקים לא. כרבא וסוברים שאף לבן שמונים נותנים גיטו בחזקת שהוא קיים לא יהיה דין זקן.

ובשו"ת מהר"ם שיק (חאבהע"ז סי' כג) כתב, שנראה שבזקן מופלג קרוב לשמונים שנה, בודאי מצד השכל מת מיתה טבעית, וכמו שנאמר (תהלים צ י) ואם בגבורות שמונים שנה. ואע"ג שמבואר בגיטין (כח. ) כיון שאפליג אפליג, היינו רק שלא אומרים שמא מת כבר אלא הוא בחזקת חי, אבל בודאי הוא עומד למות מיתה טבעית.