נוסח ברכת המזון כשיש בבית גויים, עבדים, או נשים

בגמ': עובד כוכבים נמי דלאו בר היתירא הוא (גיטין כג, א).

בנוסח ברכת המזון, 'כן יברך אותנו כולנו יחד בברכה שלימה ונאמר אמן', כתב המג"א (או"ח סי' קפט סק"א) שאם יש בבית עכו"ם, נוהגים לומר 'כן יברך אותנו כלנו יחד בני ברית'.

אולם הביא בשם הט"ז שאין נכון לנהוג כך, שכיון שאומר 'כולנו יחד' הכל בכלל ואין מועיל מה שאומר 'בני ברית', אלא יאמר 'אותנו בני ברית כולנו יחד', כלומר שהברכה תחול רק על הבני ברית ולא על העכו"ם, והטעם לפי שאסור לברך עכו"ם דכתיב לא תחנם.

והמג"א הוסיף שכשיש מומר לע"ז במקום הסעודה, צריך גם כן לומר 'בני ברית', שמומר אינו בכלל ברית, ומומר לגבי זה היינו מומר להכעיס, ומי שיצא מן הכלל הוי כלהכעיס. בסיום דבריו כתב המג"א שיש ללמוד מסוגיין שנשים ועבדים בכלל בני ברית הם.

בחתם סופר (ד"ה מה אתם) נקט גם כדבר פשוט שכשיש מומר בבית יש לומר 'בני ברית', וביאר שכל המנהג לומר 'בני ברית' אינו משום עכו"ם, שהרי אם כל המטרה היתה רק להוציא את אומות העולם מכלל הברכה, היו מתקנים לומר 'כן יברך אותנו כמו שבירך אבותינו', וממילא היה ברור בלשון זה שמי שאינו מזרע אבות אינו בכלל ברכה, ומכך שאין אומרים בנוסח זה, מוכרח שאין הכוונה להוציא את האומות מכלל ברכה, אלא העיקר בזה הוא להוציא את המומרים מכלל ברכה, ולכן אומרים 'כולנו יחד', ומה שממעטים ואומרים 'בני ברית על כורחך אין זה אלא משום בני אבותינו שהמירו ואינם בני ברית תורה. [אמנם עיי"ש שכתב שמ"מ הם בני ברית מילה, והאריך שם לדון על ברית מילה שנעשתה ע"י מומר].

אולם בשו"ע הרב (שם ס"ד) כתב, שהמומר בכלל בני ברית הוא, שאע"פ שחטא ישראל הוא, ולכן כשמומר בבית אין לומר כולנו יחד בני ברית כדי להוציאו מכלל הברכה. ועיין בשו"ת צפנת פענח (ח"ב) מה שכתב בביאור דבריו.

בספר דרשות מכתב סופר (ר' שמעון סופר בנו של החת"ס, באר מרים עמוד נב) כתב, פעם אחת בירך ברכת המזון ובא אחד מן החדשים והפוקרים לביתו ואמר כולנו יחד בני ברית.

ובשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ת ח"ד סי' י) כתב שאם יש מומר לע"ז בעת ברהמ"ז יכול לומר כולנו יחד וא"צ להוסיף בני ברית מפני שרבים הפוסקים שחולקים על המג"א, וראה בשדי חמד (מערכת ש אות סו).

וע"ע בשו"ת מנחת יצחק (לקוטי תשובות סי' קכט) שכתב שכל דין זה אמור רק כשהנכרי בחדר בו מברך, אולם אם הוא בחדר אחר, אין צריך לשנות מהנוסח הרגיל.