נטילת אתרוג שנעשתה בו מלאכה בשביעית על ידי 'היתר מכירה'
בדברי יואל (יו"ד סי' צו דן בדבר אתרוגים שנעבדו על ידי ישראל בשדה שהיתה בבעלות גויים בשביעית, שהשואל הביא שבשדי חמד (כללים מערכת למ"ד כלל קמא אות לב הביא שהג"ר שמואל מסלנט והבית יצחק (יו"ד ח"ב סי׳ קכא התירו לקנות אתרוגים מהנכרים בשנת השמיטה, ועל פי זה אמר השואל שהמתירים היה להם על מה לסמוך בהתירם. ותמה עליו הדברי יואל, שהרי הג"ר שמואל מסלנט היה מראשי האוסרים והלוחמים נגד ההיתרים האלו כנודע, ולא התיר אלא מאתרוגי הגוים דווקא, וכן הבית יצחק לא התיר אלא באתרוגי הגוים על סמך דברי הבית יוסף (שו"ת אבקת רוכל סי' כד-כה) שחלק על המבי"ט (ח"א סי' יא, כא, שלו, ח"ג סי' מה והמהרי"ט (ח"א סי' מג, והתיר פירות שביעית שגדלו ברשות גוי, וגדולי הפוסקים שאחריהם סמכו על הב"י בהלכה זו להתיר כשגדלו ברשות נכרי ולא נעשתה בהם מלאכה על ידי ישראל. אבל כשנעבדה על ידי ישראל גם הבית יוסף אוסרם, כמו שכתב בכסף משנה (שמיטה ויובל פ"ד הכ"ט, ואם עליהם סמך היה לו לכתוב שאתרוגים אלו אסורים הם.
והשואל הביא ראיה להיתר מהמשנה (שביעית פ"ד מ"ב שהרישא שלה הובאה בסוגייתנו, שדה שנתקוצה תזרע במוצאי שביעית, שנטייבה או שנדיירה לא תזרע במוצאי שביעית, שדה שנטייבה בית שמאי אומרים אין אוכלין פירותיה בשביעית ובית הלל אומרים אוכלין. ומשמע לכאורה שאף על פי שנעשתה עבודה בשדה זו בשביעית, שנטייבה, אף על פי כן לא נאסרו פירותיה ולא אסרו אלא לזרוע בשדה זו עצמה במוצאי שביעית.
אך כתב הדברי יואל שמדברי כל הראשונים נמצא שאין ממשנה זו שום ראיה להיתר, שיש ראשונים שהעמידו משנה זו כשהמלכות אנסה לעבוד בשביעית, וגם הראשונים שפירשו משנה זו גם שלא על ידי אונס המלכות, כתבו שאין הדברים אמורים אלא שנטייבה, שהיא עבודת חרישה כמו שכתבו התוספות בסוגייתנו (ד"ה ניטייבה, או כמו שכתב רש"י בסוגייתנו (ד"ה ניטייבה שנזדבלה על ידי עגלות ומשואות של זבל. ולדעת רש"י אין זו מלאכה האסורה מדאורייתא אלא מדרבנן, ואין ללמוד ממנה על העושה בפירות מלאכות האסורות מן התורה, ואף לדעת התוספות ועוד ראשונים שמדובר בחרישה האסורה מן התורה, אין מלאכה זו נעשית בגוף הפירות אלא הכנה היא בשדה, ולכן לא אסרו חכמים את הפירות מחמתה. אבל כל העושה מלאכה בפירות עצמן בשביעית, הרי נאסרו הפירות לו ולכל העולם. ועיי"ש עוד במה שהאריך לברר איסור קניית אתרוגים אלו, ובמה שכתב (שם אות ו בגודל חומר האיסור של 'היתר המכירה'.
