ניגוב הידים באמצעות אויר חם

בגמ': א"ר זריקא אמר ר"א כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם (סוטה ד, ב).

בשו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' קמא) נשאל על דבר מכשיר לניגוב ידים שעל ידי לחיצה על כפתור שבמכשיר, מזרים המכשיר אויר חם, ומי שמחזיק ידיו הרטובות בזרם אויר חם זה יתנגבו ידיו תוך דקות ספורות, אם בנטילת ידים לסעודה מהני ניגוב כזה, או שצריך לנגב ידיו במפה דוקא.

בתשובתו כתב שלפי מה שבזמנינו ב"ה אין מחסור במים, ונוהגין לשפוך על כל יד מים בשפע, בודאי שמותר לנגב הידים במכשיר הנזכר בלי פקפוק. והוא עפ"י המבואר בשו"ע (או"ח סי' קנח סי"ג) שבנוטל כל יד מרביעית א"צ ניגוב כלל, בודאי לא גרע מה שנגבן בזרם אויר חם ולא במפה מאילו לא נגבן כלל.

ואף לאחרונים שחלקו על השו"ע בזה, מ"מ אין הטעם בזה משום טומאה אלא משום מיאוס, וא"כ בנד"ד כיון שסו"ס ידיו נגובות, מה לי אם נגבן במפה או באויר חם אין כאן מיאוס ומותר.

אמנם כל זה בנטל כל יד בפני עצמה ברביעית מים וכן בנוטל ידיו בבת אחת ושופך עליהן רביעית מים בבת אחת, דמעיקרא לא נטמאו המים שבאו על ידיו, שמטעם זה א"צ בזה ניגוב כלל, אבל בנוטל ידיו בפחות מרביעית מים לכל יד בפנ"ע, דבזה נטמאו המים שעל ידיו (עיי' שו"ע סי' קסב ס"ב) צריך לנגבן במפה דוקא להסיר המים שהיו טמאים מעל ידיו, ולא מהני בזה ניגוב ע"י זרם אויר חם, כי ע"י אויר החם נבלעים קצת ממים אלו שהיו טמאים לתוך ידיו. וכמבואר בשו"ע הרב (סי' קנח סי"ז) שכתב, כל האוכל בלא 'ניגוב' ידים כאלו אוכל לחם טמא וכו' יש מפרשים שטומאה זו היא ממים הראשונים שנטמאו מהידים אם אין בהם רביעית ואף שמים השניים מטהרין את הראשונים, מ"מ לכתחילה צריך להעביר את הראשונים לגמרי ע"י ניגוב ולא די שיתנגבו מאליהן אלא צריך לשפשפן במפה וכו' עכ"ל. ולא גרע ניגוב מאליהן מניגוב שע"י אויר חם, ואפי"ה לא הותר לכתחילה וה"ה לניגוב באויר חם.

וסיים שם העולה להלכה: א. נטל ידיו לסעודה ושפך על כל יד רביעית מים, מותר לנגב ידיו בזרם אויר חם וא"צ לנגבן במפה. ב. שפך על כל יד פחות מרביעית, צריך לכתחילה לנגבן במפה.

אמנם יש שכתבו שבכל אופן ראוי לכתחילה לנגב ידיו במפה, עיין בכף החיים (סי' קנח ס"ק פז), ואז נדברו (ח"ח סי' נב).