סדר הזכרות 'הרחמן' בסוף ברכת המזון
כתב הרמב"ם (סדר תפילות נוסח ברכת המזון), שאומרים בנוסח ברכת המזון 'הרחמן יזכנו לימות המשיח ולבנין בית המקדש ולחיי העולם הבא'. ובטעם הדבר שמסיימים בזה כתב בספר הרוקח (הל' סעודה סי' שלז), שהוא לפי שכתוב בשיר המעלות (תהלים קלב טו, יז) 'צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם, שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי', וסמך הכתוב השביעה מהמזון לצמיחת קרן משיח, ולכן יש להזכירו בברכת המזון. והנה בשבתות נוהגים להוסיף 'הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה', ובימים טובים מוסיפים 'הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב', כמו שנזכר במג"א (סי' תצ סק"א). ויש חילוקי מנהגים בהזכרה זו.
יש שלא הזכירו מעין המאורע ב'הרחמן', וכן הוא בנוסח ברהמ"ז אשר במחזור ויטרי, שאין שם הזכרת שבת ומועדים בהרחמן, וכן מהר"י עייאש בנוסח ברכת המזון שבספרו וזאת ליהודה לא הביא הזכרת מאורע ב'הרחמן' כלל. ובסידור נאפולי (שנת ר"ן) אחר 'הרחמן הוא יחיינו ויזכנו לימות המשיח' כתוב 'הרחמן הוא ינחילנו לעולם שכולו שבת', לא כסדר הנהוג, וגם לא נזכר שם 'הרחמן' לשאר ימים טובים. וגם בהגדת בני קנדיא [יון] כתוב קודם 'הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו שבת שהוא מנוחה לחי העולמים', ואח"כ 'הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי העוה"ב'. ובנוסח ברהמ"ז לבני רומי (ליוורנו שנת תרט"ז) ג"כ נזכרו המועדים אחר 'הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח', אלא ששם יש הזכרה מיוחדת לכל יו"ט.
אך בלקט יושר (ח"א עמוד לט ענין ב) כתב על רבו התרומת הדשן, שכשהיה ר"ח היה מברך 'הרחמן יחדש החדש הזה עלינו לטובה ולברכה' קודם 'הרחמן יזכנו'. וכן נדפס בסידורים ספרדיים, כגון סדר מאה ברכות (וינציאה תק"י) ואשכנזיים [אך בברכת המזון וזמירות פראג ער"ה, נדפסו ה'הרחמן' שמעין המאורע ו'הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח' זה לצד זה בשני טורים].
ובהגדה של פסח חלוקא דרבנן (פירוש מטה אהרן פה.) דקדק במה שאומרים תחילה 'הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת' ואחר כך אומרים 'הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח', שהרי ימות המשיח קודמים לעולם הבא שהוא 'יום שכולו ארוך', והיה ראוי להקדים תחילה ימות המשיח ואחר כך לבקש על העולם הבא. ותירץ על פי המבואר בסוגיין שנחלקו עולא ורב יוסף, עולא אמר שרוצה שיבוא משיח אבל הוא לא יראה אותו, מפני קושי חבלי משיח, ורב יוסף אמר שרוצה לראותו אפילו אם לא ישב אלא בצל הרעי של חמורו. ופירשו המפרשים שעולא סובר שיהיו צרות רבות ורעות בימות המשיח, ורב יוסף סובר שכדאי לסבול צרות אלו כדי שעל ידן יבוא לחיי העולם הבא. ולכן אומרים תחילה 'הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת', ומבקשים לבוא לעולם הבא, ואיך יבואו לזה, על ידי 'הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח', שחבלי משיח יזככו ויזכו לעולם הבא, ולכן מקדימים להזכיר את העולם הבא כדי שלמענו יבקשו לחיות ולראות את ימות המשיח.
